בכנס תחת הכותרת "תור הזהב של סדרות הדרמה" דיברו יוצרי "הומלנד" ומנכ"ל קשת אבי ניר לצדם של מנהלים בכירים מארה"ב על עידן חדש בדרמה הטלוויזיונית, ועל העיבוד המוצלח של "חטופים" |חלק א'

תחיית הדרמה הטלוויזיונית

"בשנת 2000 פחדנו מבאג ועוד תחזיות אפוקליפטיות שהעולם ייחרב, אך השנה הזו סימנה דווקא את תחייתה המפתיעה של הטלוויזיה." כך בחר לפתוח את הכנס אבי ניר מנכ"ל קשת שלרגל צילומי העונה השנייה של "הומלנד" בארץ ועלייתה בקרוב של העונה השנייה של "חטופים" יזם בצוותא עם איגוד המפיקים את האירוע ביום שישי 18/5 במרכז רבין בת"א.

בשנת 2000 הטלוויזיה האמריקאית ראתה את סיומה של "רצח מאדום לשחור" המופתית ושנה לפני כן את ירידתה של "סיינפלד" מהמסך, תחום הריאליטי פרח ו"הסופרנוס" חיכתה על המדף שנה שלמה עד ש-HBO בחרה להמר עליה. את השינוי רואה ניר ב-3 גורמים: "מעבר ממודל שעון החול למטוטלת– בסדרות הדרמה עד אז (ועד "אוז"), סדרות נוסחה שכל פרק בהן נראה בדיוק כמו קודמו רק עם סיפור מעט שונה (procedurals), ידעת בדיוק מה עומד לקרות ולאן נעה העלילה, ממש כמו החול שאוזל מהשעון רק לכיוון אחד. הטובים היו טובים והם נלחמו מול הרעים והיית צופה רק כדי לראות מי "רצח" הפעם. בסדרות הדרמה החדשות אין שעון חול כי אם מטוטלת, נקודת המבט של הגיבורים והאנטי גיבורים משתנה תדיר, כמו גם נקודת המבט של הצופה עליהם. אין בחירה אחת, אין טוב מוחלט או רע מוחלט, המטוטלת כל הזמן בתנועה כמו גם העלילה, המצפון של הגיבור, וההזדהות של הצופה עם הבחירות שזה עושה. בסדרות כמו "הומלנד", "שובר שורות" או "דקסטר" מה שחשוב אלו הבחירות המוסריות שעושה הגיבור, אין כיוון אחד וידוע מראש. הצופה לא רק עוקב אחרי הסדרה אלא משנה את דעתו ביחס לגיבור ולהחלטות שהוא היה עושה במקומו.

בנוסף, הקולנוע ההוליוודי נאבק בפלטפורמות החדשות, במשחקי מחשב והורדות באינטרנט, וכדי להביא צופים הסרטים היום צריכים להיות גדולים מהחיים, נוצצים, ועדיף בתלת מימד, מה שהביא הרבה כותבים בכירים שרוצים לספר סיפור לנדוד מהקולנוע לטלוויזיה ולדרמה. במקביל המודל העסקי של HBO וחברות כבלים אחרות שאפשר לצופים תוכן איכותי תמורת תשלום, הוכיח שהצופים מוכנים לשלם יותר בשביל דרמות איכותיות על המרקע ופתח את הדלת בפני סדרות ייחודיות כמו "מד מן", "משחקי הכס" ו"הומלנד". גם השוק הגלובאלי שיחק תפקיד, כשדווקא הריאליטי הזר שהצליח בארה"ב הוכיח שניתן להנחית בהצלחה לא רק פורמטים אלא גם סדרות דרמה שאינן דוברות אנגלית לקהל ולתרבות האמריקאיים. מהבחינה הזו העולם אולי לא נכחד בשנת 2000, אבל היום הוא קטן, שטוח, כשכולם מחפשים אחר תוכן מקורי ומעורר מחשבה."

"הומלנד", "חטופים" ומה שביניהן

"קרי היא דמות נפלאה גם כי היא באה מהצלע של ברודי, ואולי גם מצלעו של ג'ק באואר, והיא משמשת כנציגת הצופים בסדרה" האוורד גורדון תסריטאי ומפיק על "הומלנד" צילום: Showtime Publicity Photos

בעקבות צילומי העונה השנייה של "הומלנד" בישראל ועלייתה בקרוב של העונה השנייה של "חטופים" הנחתה אילנה דיין שיחה בהשתתפות האוורד גורדון, תסריטאי ראשי, שואוראנר ומפיק של סדרות כמו "תיקים באפילה", "באפי", "24" ו"הומלנד" וגידי רף היוצר של "חטופים" הישראלית ותסריטאי ומפיק בפועל של "הומלנד". "הרבה מהאלמנטים יובאו ל"הומלנד" מ"חטופים" אבל מוקמו אחרת, בשל ההבדל התרבותי והחברתי, השיב רף לשאלתה של דיין על מעבר הסדרה מישראל, וגורדון המשיך כי "בתהליך היצירתי לא יודעים היכן יפלו האלמנטים, אבל מחיר המלחמה וההשלכות הן משותפות לשתי החברות. הייתי באמצע העונה האחרונה של "24" כשסוכן העל ריק רוזן פנה אלי ושאל אם שמעתי על גלעד שליט. חשבנו שייתכן והצופים לא ירצו לראות את העיסוק בנושא הזה." ורף מוסיף על הקשר בין הסדרות, "כשצילמתי את העונה השנייה של "חטופים" הייתי חוזר הביתה ורואה את השידור השבועי של הומלנד בטלוויזיה ב"יס".

דיין ביקשה לדעת האם הם חושבים שהלכו רחוק מדי עם דמותו של סמל ברודי והאם מטרת הסדרה להמתיק את הגלולה של הרדיקליזם עבור הצופה המערבי? לפי גורדון "הטלוויזיה האמריקאית היא שילוב של הרבה יוצרים ומוחות. ברודי הוא דמות טרגית, לא לקחנו סיכון בלהפוך חייל לבוגד, ולכן החלטנו להפוך את הכעס שלו לאישי, הוא לא דמות שנכנסת לוויכוחים פוליטיים ויורה סיסמאות, בסופו של דבר הוא פועל ממניע אישי ואנושי ולזה הצופים יכולים להתחבר". רף חושב שאלו בהחלט סדרות חתרניות: "אני במאבק עם עצמי כל הזמן, שואל את עצמי כמה רחוק אפשר ללכת? לקחת חייל ישראלי שבוי ולשקול לאסלם אותו זה לא דבר פשוט. ב"חטופים" הבאנו בתור קבוצת התמיכה אנשים שהיו בשבי. שבי זה לא משהו שניתן לגמרי להשתחרר ממנו, אבל לפחות בסדרה הבאנו אותם זה לזרועות של זה. למרות שאלתה של דיין, רף מבקש שלא להיכנס לתוכן המפגש המרגש שהיה לו עם גלעד שליט שהוזמן לבקר בסט הצילומים של "הומלנד" בארץ, אך גורדון חושף שהדמות החביבה על שליט היתה דווקא אבו נזיר, שהשחקן המגלם אותו, נביד נגהבן ישב באולם.

דמויות גדולות מהחיים

"אני נשאל הרבה פעמים על המניעים של קרי, (קלייר דאנס) למה היא עושה את מה שהיא עושה?" מספר גורדון שמתחמק באלגנטיות מהניסיונות של אילנה לדיין להוציא ממנו פרטים על העונה השנייה המצטלמת בימים אלו. "פטריוטיות, פתולוגיה, פחד ממגע אנושי אמיתי, משפחה, אימהות, זה שילוב של הכל" הוא מסביר. "קרי היא דמות נפלאה גם כי היא באה מהצלע של ברודי, ואולי גם מצלעו של ג'ק באואר, והיא משמשת כנציגת הצופים בסדרה, צינית ושומרת עליהם. וכל העת היא גם דמות פצועה, בי- פולארית. "האם בעונה השנייה היא תהיה נגישה יותר?" שואלת דיין שמקבלת תשובה על ההבדלים בין הכבלים לרשתות השידור באמריקה, "אם היינו ברשת CBS היא כנראה הייתה יותר חביבה ובטח לא בי-פולארית," מודה גורדון שמספר ש"בשלבים הראשונים חשבנו להרוג את ברודי, אך ראשי שואוטיים רצו להשאיר אותו בחיים.
ברודי וקרי זה בעצם סיפור אהבה מטורף שיקבל משקל רב יותר בעונה השנייה. חשוב לזכור שלדמויות יש חיים, גם בין עונות של סדרה, הן משתנות, וככותב אתה צריך לשאול את עצמך מי הן עכשיו?" גם הדמויות הנשיות בגרסה הישראלית הן שונות, גדולות מהחיים מחמיאה דיין לרף שאומר כי אצלו לפחות היה ברור שהגיבור יחיה, אם כי ככותב הוא אוהב להיות מופתע בזמן הכתיבה. "בתחקירים שלי של שבויי מלחמה תמיד הגעתי לנשים שהן גם גיבורות, ולכן הלכתי על שחקניות ידועות ועם נוכחות כמו מילי אביטל ויעל אבקסיס. לגבי הדמות של סול ברנסון שמגלם מנדי פטנקין, ש"היא הכי יהודית על המרקע האמריקאי כרגע" מסבירים יוצרי הומלנד כי הם חיפשו "מנטור לקרי, מישהו שהוא אאוטסיידר כמותה, ושלמרות היכולות והמקצוענות שלו, פסחו על הקידום שלו. מנדי למשל היה זה שהחליט לאלתר ולומר קדיש על מותו של המחבל אפסל חמיד. מונולוג כזה הוא כמו שירה, איך לוקחים מישהו שהוא אויב ומרחמים עליו."

בהמשך חלק ב' ובו הסופר והתסריטאי רון לשם מנהל דיון על הדרמה הטלוויזיונית עם ראשי "שואוטיים" ("דקסטר", "הומלנד") מנכ"ל פוקס 21, סוכן העל ריק רוזן ששידך בין יוצרי "חטופים", אבי ניר וגם אדיר מילר שמספר על החוויות הקשות מצחיקות שלו בהפיכתה של "רמזור" ל- "Traffic Lights."

Print Friendly, PDF & Email