התסריטאי מתן שירם מסכם את סדנת Comedy Intensive בהנחיית סטיב קפלן, אשר נערכה בסינמטק הרצליה בתאריכים 29-30/3/2017.
מאת: מתן שירם
אחרי שנים שלא פקדתי את ספסל הלימודים, השתתפתי בשבוע שעבר בסדנת הקומדיה בת היומיים של סטיב קפלן, שהתקיימה בסינמטק הרצליה. קפלן הוא יועץ תסריט ומנטור ותיק ומנוסה בתחום הקומדיה, העובד עם האולפנים ההוליוודיים הגדולים, ביניהם דיסני, דרימוורקס, HBO, ופראמונט. והוא יהודי.
מיד כשחזרתי הביתה מהסדנה, עוד לפני המקלחת, שלפתי מהמחשב תסריט לקומדיה (רומנטית, כי אני רומנטיקן) שלא נגעתי בו במשך למעלה משנה, והתחלתי ליישם את העצות של קפלן, שהיו עבורי אוסף של מתנות קטנות וחכמות. הסיבה העיקרית שהתרחקתי מאותו תסריט היא שלא הייתי מסוגל למחוק חלקים ממנו, למרות שידעתי שאני חייב למחוק. אהבתי מאוד את הסצנות הללו, אף שידעתי שהן מסרבלות את העלילה, וקיוויתי שמתישהו בעתיד, כשאחזור לתסריט בעיניים רעננות, וכשאני מנוסה ומיומן יותר ו'נקי' יותר, אדע להפעיל כיאות את עורך התסריט שבתוכי (או את מבקר הקולנוע הקשוח שהייתי). הסיבה השניה שהצריכה התרחקות, הייתה מהותית לא פחות: היא נגעה בבחירת מהלכים. למשל, התלבטתי בלי סוף בסוגיית הבחירה של דמות לסלוח לדמות אחרת, בחירה שמהווה את שיאו של הסרט – האם להראות את רגע ההחלטה? האם המחילה היא תוצאה של פעולה של הדמות אשר מייחלת למחילה? או שמא שיא קטן עשוי להיות גם שיא חזק? קפלן נתן בהקשר אחר את הדוגמה של הסרט "דיברנו מספיק", סרטו האחרון של השחקן המנוח ג'יימס גנדולפיני, ושמחתי על כך, כיוון שזהו סרט מקסים שמאוד אהבתי, כך שניצלתי את ההזדמנות וביקשתי את דעתו על אותו רגע (השיא) בסרט שבו דמות אחת סולחת לשניה – מהלך מחילה שאותו פירשתי כקל מדי, או קטן מדי, כיוון שהמחילה ב"דיברנו מספיק" היא תוצאה של געגוע במרחק של זמן, ולא תוצאת פעולה יוצאת דופן (אותו דבר ב"דרכים צדדיות", עוד סרט שאהוב עלי מאוד). קפלן השיב שמה שנראה 'קטן', הוא כלל איננו כזה. "תחשוב על האומץ הדרוש לאדם שפגע לבוא אחרי פרק זמן מסוים ולבקש סליחה מהאדם בו פגע". התשובה הזו סיפקה אותי וסייעה לי לפתור את ההתלבטות, ובמידה רבה היא מדגימה את הגישה של קפלן: ללכת עם הפשטות, עם האנושיות.
קפלן מעביר נהדר את הסדנה. הוא חמוד, רהוט, משעשע ומקצועי. ההרצאה היא בחלקה עיונית ובחלקה מעשית, ולעתים מדמה צורת עבודה של חדר כותבים הוליוודי. קפלן הקרין קטעים מסרטים קומיים וסיטקומים שהוא אוהב (בין היתר מ"סיינפלד", ומהסרטים "לקום אתמול בבוקר", "משתגעים על מרי") וגם מסדרות כושלות שניתן ללמוד מהן הרבה, וניתח מה עובד ומה לא עובד, ומדוע. עוד תובנה שאפשרתי לעצמי לאמץ (ושקפלן מודה שאימץ מג'ון קליז): "קומדיה טובה היא כזו שבה הצופה מתבונן על מישהו שמתבונן במישהו שעושה משהו טיפשי". הוא מגדיר זאת כ"קו ישר, קו גלי", שמשמעו: סיטואציה קומית שנובעת משתי נקודות מבט: דמות שיוצרת לעצמה בעיה או מסתבכת (הקו הישר), ודמות אחרת שמתבוננת בה, משקפת את נקודות המבט של הצופה – שיודע יותר ממה שהדמות עצמה יודעת מה עלול להתרחש, ולמעשה מתווכת אותה לצופה, בגיבוי משפט מחץ קצר (הקו הגלי).
כבר במהלך היום הראשון לסדנה היה די ברור שקפלן לא מלמד איך לכתוב תסריט או איך לכתוב קומדיה, אלא שהוא נותן למשתתפים כלים כיצד להיות תסריטאים קומיים טובים יותר, תוך שהוא פורש בפניהם את הפילוסופיה שלו על הקומדיה המוצגת (למשל, על ההבדלים בין דרמה לקומדיה: "דרמה עוזרת לנו לחלום על מי שאנחנו רוצים או יכולים להיות. קומדיה מראה לנו מי אנחנו ומאפשרת לנו להשלים עם מי שאנחנו". וגם: "דרמה היא שקר. שקר יפהפה, אבל שקר. קומדיה מספרת את האמת על אנשים"). מבחינת קפלן, צירוף מקרים או פנטזיה הם שקר (הכוונה היא לאירוע המחולל, שמתרחש לרוב במערכה הראשונה של הסרט), וזהו השקר היחיד המותר בסרט קומי. אחר כך אי אפשר לשקר יותר, הוא אומר, ויש הכרח להיות נאמן למאפייני האישיות של הדמויות, ולפתח את העלילה בהתאם לרעיון האורגני ולמנוע העלילתי, והלכה למעשה: לתת לדמויות להחליט. לדידו, "הדמויות אינן קורבנות. הן אחראיות למה שקורה להן. הן ה"מאסטר אוף ד'ייר אוון דיזאסטר", והן יוצרות אקשן בזכות מי שהן". קפלן ממליץ, בהקשר הזה, למחוק בדיחות מהתסריט, לא לחפש מה עשוי להצחיק יותר, לא ליצור פיתולים בעלילה, כיוון שזה עלול לפגוע באמינות הדמות. "אם אתם מכירים היטב את הדמות, ההומור יגיע".
שמחתי שקפלן מכוון כל הזמן למאפיינים האישיותיים העמוקים של הדמויות, כיוון שזה אמור להיות מובן מאליו, אבל זה לא. הוא אומר שלהבדיל מסרט או מסדרת דרמה, בקומדיה הדמות הראשית היא לעולם אנטי-גיבור או אנטי-גיבורה. "לדמות הראשית יש שאיפה להיות אדם טוב יותר", הוא מסכם, "היא פשוט עושה את הבחירה הנכונה מהסיבות הלא נכונות".
לפני שאשכח: הסדנה היא יוזמה של הבמאית והמפיקה רותי לב ארי ושל גיתית ויינר, מנכ"לית סינמטק הרצליה, ובתמיכת איגוד התסריטאים, איגוד המפיקים, וקרן הקולנוע הישראלי, שהשקיעו בטיפוח מצוינות.
את עיקרי הסדנה ניתן למצוא גם בספרו של סטיב קפלן The Hidden Tools of Comedy בהזמנה ברשת (65 ש"ח כולל משלוח).
עוד מתן שירם תוכלו למצוא בבלוג פנס רחוב.
