חבר איגוד התסריטאים וזוכה פרס אופיר למפעל חיים, התסריטאי אלי תבור, נדהם לראות בטלוויזיה פרסומת שנעשתה ללא ידיעתו, ובה קטעים מ"צ'רלי וחצי", סרט שהוא כתב! אלי מדווח על השתלשלות העניינים ומסביר על חשיבות הזכות המוסרית שבידיכם כיוצרים
לעמיתיי באיגוד התסריטאים,
בשנים האחרונות מתפשטת התופעה של שימוש בסצנות מתוך סרטי קולנוע וטלוויזיה לצורכי פרסומת מסחרית. פרסומאים נוטלים סצנות כאלה, משתמשים בצילומים המקוריים מהסרטים, או משחזרים אותם עם חלק מהשחקנים המופיעים בסצנות אלה, ושמים בפיהם טקסטים מסחריים השונים מהטקסטים שביצירה המקורית. אני אישית נפגעתי מתופעה זו כמה וכמה פעמים, כאשר סצנות מסרטים שכתבתי את תסריטיהם נוצלו למטרות פרסומת מסחרית, מבלי לשאול את רשותי, מבלי ליידע אותי וכמובן מבלי לפצות אותי על השימוש בחלק מיצירתי, גם אם הוא זעיר, למטרות שונות מאלה עבורן נוצרה.
לתומי סברתי, שכיוון שבחוזים שהיו לי עם מפיקי סרטים אלה העברתי להם את מלוא זכויות היוצרים הם רשאים לעשות בסרטים שאת תסריטיהם כתבתי ככל העולה על רוחם, גם מלבד הקרנתם כפי שהם. לגבי חלק מסרטים אלה גם אין לדעת מי הוא המחזיק הנוכחי בזכויות היוצרים שהועברו למפיקים המקוריים, כיוון שלעתים קרובות נמכרות הזכויות יחד עם הסרטים ועוברות גלגולים רבים.
לשיא הגיעו הדברים לפני כשנה, כאשר להפתעתי נודע לי שחברת "יונייטד קינג" העניקה למפיק מופעי בידור מסחריים את הזכות לעבד את התסריט לסרט "חגיגה בסנוקר", שאותו כתבתי על-פי סיפור של העיתונאי אורי דן ז"ל, למחזה מוסיקלי. כמובן שבכך ראיתי הפרה בולטת של זכויות היוצרים שלי, שהועברו למפיק המקורי אך ורק לצורך הקרנת סרט על-פי התסריט. פניתי למשרד עורכי-דין שמתמחה בזכויות יוצרים, על מנת שינסו למנוע את הפקת המחזמר, בכיכובו של זאב רווח, שגילם את אחת הדמויות בסרט המקורי. עורכי הדין פנו למפיקי המחזמר ולחברת יונייטד קינג שרכשה את זכויות היוצרים על הסרט, וביקשו למנוע את ההפרה הבוטה בזכויות היוצרים שלי. גם המפיקים וגם חברת יונייטד קינג דחו את הפנייה והתעלמו ממנה בטענה שזכויות היוצרים על הסרט נמצאות בידיהם והם רשאים לעשות בסיפור הסרט ככל העולה על רוחם, לשנותו ולעבדו למחזמר. יכולתי להגיש נגדם תביעה משפטית על הפרת זכויות יוצרים, אולם הסכומים שביקשו ממני עורכי הדין על הגשת תביעה כזו היו כה גבוהים (הרבה עשרות אלפי שקלים) והעיסוק בתביעה משפטית שעלולה להימשך כמה שנים, הרתיעו אותי. הרמתי ידיים והנחתי למפיקים לעשות כרצונם. למזלם הרע, העיבוד העלוב של התסריט למחזמר הפך את ההפקה לכישלון קופתי. היא ירדה מהבמות לאחר מספר שבועות כשהוצגה בעיקר בערי הפריפריה, שם הצליחו למשוך אליה קהל בעיקר בזכות שם המחזמר, שהיה כשמו של הסרט שהיה אחד משוברי הקופות הגדולים בתולדות הקולנוע הישראלי.
והנה, לפני כחודשיים נדהמתי שוב לגלות שערוצי הטלוויזיה הישראלית מקרינים סרטון פרסומת שלא היה אלא קטע מתוך הסרט "צ'רלי וחצי", שאת תסריטו כתבתי לפני כ-40 שנה. היה זה סרטון פרסומת לחברת "מקדונלד'ס", שקטע ממנו נלקח מתוך הסרט המקורי, רק שבפי השחקנים הושמו טקסטים אחרים מאשר בתסריט המקורי – טקסטים מסחריים בשבח קציצות מקדונלד'ס. מובן שגם הפעם איש לא ביקש את רשותי לשימוש זה בסצנה מהסרט ולשינוי הטקסטים, ואיש גם לא יידע אותי מראש על כך. הפעם נזעקו למחות על כך גם במאי הסרט, בועז דווידזון, וגם אחד משחקני הסרט, דוד שושן, שגילם בסרט את "החצי", הילד מיקו. בעקבות מכתבי ההתראה ששלחו פרקליטיהם לחברת מקדונלד'ס ישראל ולחברת הפרסום שהפיקה את סרט הפרסומת, הופסקה מיידית הקרנת הפרסומת בערוצי הטלוויזיה, אולם נמשכה בבתי הקולנוע סינמה סיטי של חברת יונייטד קינג ובאינטרנט.
מכאן החלה התדיינות ממושכת בין פרקליטו של שושן ועו"ד טוני גרינמן, שייצג את בועז דווידזון ואותי, לבין משה אדרי, מבעליה של חברת יונייטד קינג. הוא טען שרכש את זכויות היוצרים על הסרט מידי מפיקו המקורי, שמחה זבולוני ז"ל, ולכן הוא רשאי לעשות בו כרצונו. אולם הוא שכח סעיף אחד בחוק זכויות היוצרים החדש משנת 2007. זהו סעיף 45 בפרק ז' של החוק שכותרתו היא "הזכות המוסרית – זכות אישית". סעיף זה בחוק, שרבים מבין היוצרים ולמרבה הצער גם רבים מעורכי הדין העוסקים בזכויות יוצרים, אינם מודעים אליו: "יוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, שיש בה זכויות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה (70 שנה לאחר מותו. א.ת.). הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים, או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר".
סעיף 46 בפרק ז' לחוק ממשיך ומסביר זכות מוסרית מהי: "זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר – 1. כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; 2. כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר".
בהסתמך על סעיפים אלה לחוק טענו פרקליטינו, כי אף כי זכויות היוצרים נמצאות בידי יונייטד קינג לטענתה, היא הפרה את הזכות המוסרית של היוצרים, בכך שהטילה פגם ביצירתם המקורית ועשתה בה שינויים וסילופים, גם אם מדובר בטקסט בלבד; וכי בכך נעשתה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה. לאחר מו"מ ממושך ותחת איום של הגשת תביעות משפטיות נגדם, נאלצו בעלי יונייטד קינג להודות בעובדה שהם הפרו את הזכות המוסרית של יוצרי הסרט "צ'רלי וחצי", פעולה שפגעה בכבודם ובשמם של היוצרים. בעלי יונייטד קינג הסכימו לפצות את היוצרים בסכומים נכבדים ביותר, שבהסכמי הפשרה שנחתמו בין כל אחד מהיוצרים (כולל השחקן דוד שושן) לבינם הוסכם שלא לפרסמם. יתרה מכך, מאחר שלבעלי יונייטד קינג היה חוזה עם חברת הפרסום ועם חברת מקדונלד'ס ישראל לגבי המשך הקרנת סרט הפרסומת, הם ביקשו היתר להמשיך להקרינו. לפחות בהסכם הפשרה שנעשה עמי, הם הסכימו לשלם סכום נכבד תמורת הסכמתי לאפשר להם לחדש את הקרנת הפרסומת.
סברתי כי ראוי להביא לידיעת חבריי התסריטאים והתסריטאיות פרשה זו במלואה ולפרטיה, על מנת שיידעו לעמוד על זכויותיהם ויהיו מודעים לכך, שגם אם העבירו את זכויות היוצרים על התסריטים שכתבו למפיקים או לאחרים, עדיין שמורה בידיהם הזכות המוסרית על יצירותיהם, שאינה ניתנת למכירה או להעברה, וכל מי שפוגע בה יהיה חייב לפצותם כספית, ציבורית ומוסרית.
אלי תבור, תל-אביב
