אחרי ההצלחה של יום העיון, שהתקיים בתחילת החודש במרכז לאונרדו ביוזמת איגוד התסריטאים, התסריטאית וחברת האיגוד עדי הלל סיכמה את ההרצאה "סוגיות משפטיות בעבודת התסריטאי" ומפרסמת אותם כאן
סוגיות משפטיות בעבודת התסריטאי
היועצת המשפטית של איגוד התסריטאים עו"ד סמדר בן-נתן ויו"ר האיגוד עמית ליאור, מבהירים סוגיות חשובות לקראת שלב החתימה על חוזים
מה זה הסכם?
הסכם יכול להיות הסכם בכתב או בעל פה. זה יכול להיות דף ובו שורה אחת, גם אם אין על גביו חתימות. למעשה, כל מה שמבטא את מה שהוסכם, הוא הסכם בעל תוקף משפטי. אמנם, אם ההסכם לא כתוב, מתעוררת בעיה להוכיחו מאוחר יותר, אך הוא מחייב לכל עניין ודבר. משתמע מכך שכל נייר או מכתב שתקבלו ובו תידרשו להסכים לתנאים אלו או אחרים, הוא הסכם, וכדאי לקבל ייעוץ לפני החתימה עליו. כבר בהסכמות הראשוניות אתם עלולים להיכנס למחויבויות או לוותר בשוגג על זכויות, וייתכן ולא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל אחורנית.
גם במקרים בהם אתם מתחילים לעבוד, אך עוד לא מציעים לכם דבר, עליכם לשאוף להסדרה קבועה של מערכת יחסים, בין אם הפרויקט עומד בשלב הפיתוח או ההפקה ובין אם העבודה היא מול מפיק או מול תסריטאי אחר, השותף לתהליך יצירה משותף.
אז מה זה בכלל זכויות יוצרים?
עד לאחרונה, שלט בארץ חוק זכויות יוצרים המנדטורי משנת 1911. בשנת 2008 נכנס לתוקפו חוק זכויות יוצרים חדש, החל על "יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוזיקלית המקובעת בצורה כלשהי…". זכות יוצרים לא חלה על רעיון, תהליך ושיטות ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון או על חדשות היום. למעשה, החוק חל על אופן הביטוי המוחשי של רעיון. מטעם זה, גם על סינופסיס ו/או פורמט יכול לחול חוק זכויות יוצרים, במידה והוא קונקרטי מספיק, ושיש בו עלילה, דמויות ומאפיינים שהופכים אותו לאופן ביטוי אמנותי של רעיון, ולא לרעיון גרידא.במקרה של עיבוד ליצירה ספרותית, זכויות היוצרים הראשוניות שייכות למחבר ולמוציא לאור, ולכן יש לקבל הרשאה מבעל הזכויות לעבד את הסיפור, על מנת להימנע מהפרה של זכויות יוצרים של אדם או גוף אחר.
על פי החוק, היוצר הוא הבעלים הראשון של היצירה, וככזה, זכויות היוצרים שייכות לו.
ניתן לחלק את זכויותיו לשתי קטגוריות: זכויות מוסריות, שאינן ניתנות להעברה, וזכויות כלכליות, הניתנות למסחר.
זכויות מוסריות
זכות מוסרית הינה זכות חוקית של היוצר שלא יעשה שינוי או סילוף ביצירתו, וזכותו של היוצר בקבלת קרדיט – ששמו יקרא על יצירתו. עוד קובע החוק שזכויות מוסריות אלו הן אישיות ואינן ניתנות להעברה, והן יעמדו ליוצר גם אם אין לו זכות יוצרים (כלכלית) ביצירה, או אם העביר את זכויות היוצרים, כולן או חלקן, לגורם אחר. רוצה לומר, לא ניתן לגזול מהיוצרים את הזכות המוסרית על יצירתם. סעיפים המבצעים העברה שכזו הם אינם חוקיים ועל כן חסרי תוקף. אמנם יש מקרים בהם מנסים לעקוף זאת, אך ברוב הפעמים מדובר במקרים שלפני חקיקת החוק החדש. במידה ובחוזים של תסריטאים נכלל ויתור על זכויות מוסריות, המלצתנו היא לא להסכים לסעיפים אלו.
זכויות כלכליות
כל זכות שהיא אינה זכות מוסרית, תכונה בשם זכות כלכלית, ואלו הן הזכויות המעוברות בדרך כלל למפיק לצורך הפקת הסרט. כחלק מהזכויות הכלכליות נכללת הזכות לנצל את היצירה ניצול כלכלי – להפיק אותה, ליצור נגזרות שלה, להעתיק ולשכפל אותה, לשדר אותה, להעמידה לרשות הציבור (אינטרנט לדוגמה) ועוד.
את זכות היוצרים (הכלכלית) יש להעביר בכתב, כך קובע החוק. על כן, בסיטואציות בהן היוצרים לא חתמו על הסכמים, הם נהנו מעדיפות על פני תסריטאים שחתמו על חוזים בהם ויתרו על זכויותיהם. אין זה אומר חלילה שיש להימנע מחתימה על חוזים, אלא שיש להקפיד שההסכמים עליהם אתם חותמים אכן טובים ושומרים עליכם.
ומה קורה עם יצירה מוזמנת?
החוק קובע כי לגבי יצירה מוזמנת (בה התסריטאי אינו בעל הרעיון המקורי) הבעלים הראשונים של היצירה הוא עדיין היוצר, אלא אם הוחלט אחרת, במפורש או במשתמע (עובדות סובבות, נסיבות וכו'). במקרה של היצירה המוזמנת יכולים להגיע למסקנה שהבעלים הראשון של זכות היוצרים הוא המזמין, גם ללא העברה בכתב של הזכויות מהיוצר, ולכן ביצירה כזו חשוב במיוחד לעגן את הדברים, ולא להשאיר פתח רב למשתמע. וכפי שנאמר קודם לכן, זה לא כולל את הזכות המוסרית.
אצל מי זכויות היוצרים?
חשוב לזכור כי החוק לא מגדיר מי היוצר, אלה רק קובע כי זכויות היוצרים שייכות לו. החוק לפיכך מצומצם למדי, והוא משאיר מרחב למו"מ ולהסכם שייחתם. במקרים רבים, בעלי תפקידים נוספים תופסים עצמם כיוצרי היצירה, אך לא כך הדבר – עבודתו של המפיק, לצורך העניין, היא לקחת חלק בתהליך העבודה, לעזור בפיתוח, להעיר הערות ולקדם את התסריט, אך זה לא הופך אותו ליוצר בהגדרה, וזכויות היוצרים הראשוניות אינן שייכות לו. קל וחומר עם במאי, עורך תסריט או כל בעל תפקיד אחר. ייתכנו כמובן מקרים בהם הבמאי או המפיק שותפים שווים ליצירה, אך במידה וכן, יש לסכם זאת מראש, ובכתב. על כן, בעבודה מול גורמים נוספים רצוי לחתום על נייר, על פיו זכויות היוצרים הן שלכם, עד שהעברתם אותן לגורם אחר.
תופעה נוספת בנוף הקולנוע הישראלי נוגעת לקרדיט "סרטו של" המלווה בדרך כלל בשמו של במאי הסרט. ובכן, זהו קרדיט כבוד שאינו נוגע לבעלות על זכויות היוצרים בסרט, וגם הוא, נתון למו"מ.
על פי רוב, מבקשים המפיקים מהתסריטאי להעביר להם את זכויות היוצרים ביצירה, על מנת שיוכלו להפיקה. יש להבין היטב את ההשלכות של העברת הזכויות ואת ההשלכות של שמירת הזכויות (שותפות מלאה עם המפיק, מעורבות מוחלטת בתהליכי ההפקה ולקיחת סיכונים כלכליים, גם אם אין זאת שאיפתו של היוצר). בחתימה על העברת זכויות, יש לתת תשומת לב רבה לסעיפים האחרים בהסכם: מה התסריטאי מקבל תמורת העברת זכויות, מה הם אופן התשלום וזמני התשלום, כיצד מתבצע תהליך העבודה ומנגנון קבלת ההחלטות, קרדיטים, פרסים, אחוזים מהרווחים, וכמובן, תמלוגים. בהסכם מול המפיק, צריך להופיע סעיף תל"י על פי הנוסח המקובל, ואין להתפשר על אי-אלו ואריאציות בלשון: "אין בסעיף זה כדי למנוע תמלוגים…"
במקרה ושלב העברת הזכויות עוד לפניכם, ואתם רוצים לחתום על הסכם ביניים עם המפיק, הקפידו שייכלל סעיף לפיו הסכם זה יבטיח תמורה לתסריטאי על פי המקובל בשוק, שיקבע במו"מ בתום לב ושיכלול את סעיף תל"י שיהיה מוסכם באותה עת.
שימו לב, על אף שזוהי צורת עבודה שכיחה, העברת זכויות למפיק אינה גזירה משמיים, ויש גם אפשרות אחרת של העברת רישיון בלעדי. באופציה זו, בעל זכויות היוצרים יכול שלא להעביר את זכויות היוצרים אלא לתת רישיון בלעדי למפיק, לפיו רק המפיק הנ"ל יכול לפעול לקידום התסריט. רישיון זה מוגבל במקום ובזמן, ותוקפו פג באופן אוטומטי בסוף הזמן המוקצב. אופציה זו שומרת גם על האפשרות של היוצר לתבוע גורם אחר על הפרה של זכויות יוצרים (במקרה של גניבה, לדוגמה), שכן אילו היו זכויות היוצרים אצל המפיק, היה המפיק היחיד שמורשה לתבוע הפרה.
כאשר עדיין לא גוייס תקציב לסרט וההפקה אינה ודאית, או נמצאת בשלב פיתוח, על מנת להשאיר את השליטה אצל התסריטאי, מומלץ בשלב הראשון לחתום עם המפיק על הסכם אופציה, ורק כאשר יש צרכים הפקתיים קונקרטיים אל מול הגופים המממנים, לבצע את העברת הזכויות. על כל פנים, במקרים של פיתוח, בהם הפרויקט נמצא עוד בשלבי התהוות, שמרו את זכויות היוצרים אצלכם, והעניקו למפיק אופציה בלעדית לתקופה מסוימת, לצורך קידום והשגת מימון אפשרי לפרויקט. אם האופציה לא תמומש, זכויות היוצרים יישארו אצל היוצר. אין כל צורך להעביר זכויות יוצרים, שזהו מעשה בלתי הפיך, בשלב כה מוקדם כאשר המפיק עדיין לא יכול להבטיח מימון.
מה זו יצירה נגזרת?
הזכות לבצע יצירה נגזרת היא חלק מזכויות היוצרים הכלכליות הניתנות להעברה, ואלא אם הוצאה זכות זו באופן מפורש, הרי היא מועברת למפיק בעת העברת הזכויות. על כן, רצוי לציין בהסכם כי במידה ותופק יצירה נגזרת, חייב המפיק לדאוג כי התסריטאי יקבל קרדיט וכו', ועל כל פנים, יש להשקיע מחשבה עמוקה בכל הנוגע לסעיף זה.
סוגיה הנוגעת לזכות להפיק יצירה נגזרת היא הרימייק – מכירת היצירה לחו"ל ועיבודה. בשנים האחרונות, נתקל האיגוד במקרים רבים של מכירה לחו"ל, בהם התסריטאים קיבלו קרדיט של based upon, הכרוך בתשלום חד פעמי (ונמוך יחסית לסטנדרטים אמריקאים) אך לא בתמלוגים, אחוזים או שמירה על קרדיט הכתיבה. בעיה זו קשורה למנגנון האמריקאי, לפיו בעל הזכויות הוא זה שכתב את הפיילוט, והוא זה שזוכה בקרדיט created by, הטומן בחובו את "הכסף הגדול", שכן בעל קרדיט זה ייהנה מכל שידור של התסריט, בארצו ומחוצה לה. במידה ותסריטאי ישראלי שתסריטו נמכר לארה"ב מעוניין לשמר קרדיט זה, הוא צריך הזמנה מהמפיק האמריקאי והוא נדרש לכתוב את פרק הפיילוט באנגלית.
בפועל, בעת מכירה לחו"ל, כ-50% מכספי המכירה מגיעים לזכיין אשר השקיע את כספו בפרויקט, ו-50% הנותרים הולכים למפיק ולתסריטאי. חלקו של הבמאי, נכון לעכשיו, נגזר לרוב מחלקו של התסריטאי. במילים אחרות, מרחב המו"מ נותר במסגרת המשולש תסריטאי-במאי-מפיק.
ניתן לסנדל מהלך זה, בו התסריטאית מאבדת את הקרדיט, על ידי הכנסת סעיף בחוזה הקובע כי בכל מכירה של הסדרה, היא זו שתכתוב את הפיילוט, אך מהלך שכזה עשוי להקשות על המו"מ בצד השני – של המפיק מול הזכיין או של הזכיין מול המפיק האמריקאי, שאינו מעוניין כלל ועיקר להשאיר את השליטה (creative control) בידי התסריטאית הישראלית. שימו לב, ישנם נוסחים של סעיפים שהם בבחינת מס שפתיים, ולפיהם הזכיינית תעשה כל מאמץ לשמר את הקרדיט של התסריטאי. ובכן, בסעיפים אלו אין כל ממש.
האיגוד, כחלק מהצטרפותו לפדרציית התסריטאים דוברי האנגלית, ה-IAWG, נדרש לבעיה זו, ושם לעצמו למטרה לקדם ולשפר את זכויות התסריטאים הישראלים גם במכירות לחו"ל. השיטה האמריקאית, לפיה הקרדיט הוא זה שקובע את הגדרת התפקיד, השכר והתמלוגים, מחלחלת לתעשייה הישראלית, ואנו מאמינים כי בטווח הארוך יוכלו תסריטאים ישראלים לשמור על קרדיט שיגלם את תרומתם ליצירה כיוצריה הראשוניים.
בוררות וגישור
בהסכמים רבים, נהוג להכניס סעיף של בוררות או גישור במקרה של מחלוקות, ויש להבין לעומקם את היתרונות והחסרונות שבכל מנגנון.
שני המנגנונים נועדו לפתור סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, דבר שחוסך זמן, טרחה וכסף. בהליך בוררות, אנו מעניקים לבורר את הזכות להכריע בסוגיה, כמו היה שופט. לפיכך, החלטתו מחייבת את שני הצדדים, ולא ניתנת לערעור, ובמובן זה הוא חזק מבתי המשפט, דבר שטומן בחובו סיכון שיש להיות מודעים אליו.
גישור, לעומת זאת, הוא תהליך לא מחייב בו למגשר אין סמכות החלטה והוא עוזר לצדדים להגיע להסכמה ביניהם.
רישום תסריטים
על פי חוק, יוצר של יצירה מקורית הוא בעל זכות היוצרים הראשונה בה, אלא שבארץ, לא קיימת שיטת רישום של זכויות יוצרים. עם זאת, ובהינתן התנאים המשפטיים בארצנו, ניתן ורצוי להשתמש בשירות שמירת יצירה של איגוד התסריטאים. השירות הינו נגיש, זמין וזול, ומספק במקרה הצורך ראייה (ולא הוכחה) כי בתאריך מסוים הייתה בידיכם היצירה שכתבתם והיא הופקדה באיגוד כגוף נטול פניות.
יש להבין בהקשר זה כי כמעט כל דבר הוא קביל (האזנות סתר, לדוגמה, ממש לא) וכי כמעט כל דבר עשוי לשמש כראייה משפטית – התכתבות בדואר האלקטרוני, דואר רשום וכו', אך כל ראייה נתונה לפרשנויות, ולכן כדאי להבטיח את עצמכם בצורה הטובה ביותר.
בעת ההפקדה התסריטאי מצהיר כי הוא היוצר של היצירה אותה הוא מפקיד, וההפקדה תשמש ראיה לכך שבמועד ההפקדה היתה בידי היוצר גירסה זו של היצירה והוא הצהיר על כך שהוא היוצר שלה.
למרות שעל רעיון אין זכויות יוצרים, הרי שעל ביטוי של רעיון בהיקף שניתן לכנותו יצירה יש זכויות יוצרים. לכן גם יצירות שאינן תסריט מושלם יכולות להיות נושא לזכויות יוצרים, כגון טריטמנט או סינופסיס, וגם אותן ניתן לשמור.
איגוד עכשיו
כל חבר/ה באיגוד התסריטאים ובאיגוד הבמאים, זכאים לשעת ייעוץ שנתית ללא עלות כספית עם יועמ"ש האיגודים, עו"ד סמדר בן נתן. השעה ניתנת לניצול בצורת פגישה פנים לפנים או באמצעות התכתבות, לצורך תיקון פרטני של חוזים. במקרים בהם מדובר בקייס בעל עניין איגודי, יקבל החבר המשך ליווי משפטי. במקרים פרטיים, הדורשים המשך טיפול יוכלו חברי האיגוד להיעזר בשירותיהם של עורכי דין מומלצים, המספקים שירותים בתעריפים מיוחדים לחברי האיגוד. גם אם הדבר כרוך בהשקעה כספית, עדיף להשקיע עכשיו מאשר להפסיד אחר-כך.
מומלץ בחום להיעזר בייעוץ שמציע האיגוד לפני חתימה על חוזים וסגירת עסקאות מול מפיקים, קרנות, גופי שידור, במאים ותסריטאים שותפים, על מנת להימנע מטעויות עתידיות ומעוגמת נפש מיותרת. באתר של האיגוד ניתן למצוא הסכמים לדוגמה, בהם ניתן לעיין. עם זאת, יש לזכור כי אין שטנץ קבוע, וכי כל מפיק ו/או הפקה עובדים אחרת, ולכן יש לקבל ייעוץ קונקרטי לגבי חוזה ספציפי.
עם ההצטרפות להסתדרות, והפיכתה לגוף יציג של איגוד התסריטאים, אנו נמצאים בפתחו של מו"מ על תנאי העבודה והשכר של תסריטאים. ההסכמים שיחתמו נועדו להסדיר את שוק התסריטאות הפרוץ באמצעות כוחם המשותף של 450 תסריטאים ותסריטאיות פעילים.
עד לחתימה על חוזים קיבוציים, ניתן להיעזר בתעריפון המומלץ על פי חוזה קשת. בסיס המינימום אינו מקובע בחוק, אך רוב הסוכנים והמפיקים עובדים על פיו. המשא ומתן האיגודי, עתיד לטפל בין היתר במעמד התסריטאי בשרשרת המזון הקולנועית, זכויות מכירה לחו"ל, ניוד תכנים, הקפצת תכנים בין פלטפורמות וניו-מדיה. עם זאת, אין החוזים העתידיים מחליפים חוזים אישיים, ולפני כל יציאה למו"מ וחתימה על חוזה, יש לקבל ייעוץ מקדים – בצורה פרטית או דרך האיגוד.
סיכום ועריכה: חברת האיגוד עדי הלל
