מאות תסריטאים, במאים ומפיקים הגיעו לסינמטק תל אביב כדי להשתתף ב"פסגת התסריטאים" - ביום הראשון של הסדנה, הופיעו סיגר סיגר: "ב-40 השנים האחרונות חקרו רבות את נושא היצירתיות, והוא כבר לא נתפס כמשהו חמקמק ומסתורי", וטרובי: "אני מאמין שמבנה 3 המערכות אינו אמיתי. זהו מיתוס, זה לא קיים. כיום משתמשים בזה כדי לנתח תסריט אחרי שהוא כבר נכתב. זו טכניקה שמתאימה למתחילים"
בתחילת השבוע הגיעו מאות תסריטאים, במאים ומפיקים לסינמטק תל אביב, כדי להשתתף ב"פסגת התסריטאים" – סדנת התסריט הנודעת, שהתקיימה לראשונה בארץ, ביוזמת איגוד התסריטאים ואיגוד המפיקים – בהנחייתם של המרצים המובילים: סיד פילד, ד"ר לינדה סיגר, ג'ון טרובי ומייקל הייג.
היום הראשון של הסדנה נפתח בהרצאה של ד"ר לינדה סיגר, שייעצה עד כה ליותר מ-2000 תסריטים, פרסמה את הספרים המקצועיים "איך להפוך תסריטאי טוב לתסריטאי גדול", "איך להפוך תסריט טוב לתסריט גדול" ו"יצירת דמויות שאינן נשכחות", ועבדה עם רשתות ואולפנים מהגדולים בארה"ב ואירופה.
הרצאתה של ד"ר סיגר התמקדה בשלבי חיפוש הרעיון לתסריט ומהותו של התהליך היצירתי. לדבריה, קיימים שלושה שלבים מהותיים בעבודת התסריטאי: שלב אמנותי, שלב הכתיבה והשלב היצירתי.
השלב האמנותי כולל את מציאת קולו של הכותב. "אפשר לראות את ההבדל בקולם של אמנים כשמסתכלים, למשל, על וודי אלן מול אוליבר סטון", אמרה סיגר. "וודי אלן שונא את אל איי ונמצא בטיפול ב50 השנה האחרונות. אוליבר סטון, שגדל במשפחה מודעת לפוליטיקה, מאמין שיש קונספירציה בכל מקום הוא פוליטי".
שלב הכתיבה, לפי סיגר, נועד כדי למנוע מקולו של הכותב להישמע משעמם וצפוי – אם במישור של המבנה, הדמויות והסצנות, ואם המישור של יצירת קונפליקטים. "השלב הזה יכול להיות מגוון מאוד, העיקר שיהיה מתח בין הדמויות. כשאין קונפליקט, אין דרמה".
השלב השלישי כאמור, הוא הליך היצירתי. "אם אתה חושב לחכות למוזה ואז לכתוב – זו בעיה רצינית לקריירה," אמרה סגר, וסיפרה כי ב-40 השנים האחרונות חקרו רבות את נושא היצירתיות, והוא כבר לא נתפס כמשהו חמקמק ומסתורי.
בהמשך דבריה, סיגר התייחסה לנושא האדפטציה של חומרים ממדיומים שונים לקולנוע ואמרה: "כדי להפוך את החומר שעובר עיבוד לפופולרי יש להפכו לנגיש יותר, וכך, לעניין באמצעותו יותר אנשים מאלה שיכלו לפגוש אותו בצורתו המקורית. חשוב להעריך את החומר ולשאול האם יש מספיק דברים שמתרחשים בסיפור, והאם יש לו התחלה, אמצע וסוף. צריך לחפש את האקשן שנמצא בפורמט המקורי, גם אם אין התייחסות מוצהרת אליו. שווה לבדוק סצינות שאינן מתרחשות בפורמט המקורי, אך מוזכרות בו. הבחירות הסיפוריות, למשל, והבחירות הדרמטיות קולנועיות לא תמיד חופפות".
המרצה השני שעלה לבמה היה ג'ון טרובי, שלמעלה מ-30 אלף סטודנטים כבר למדו את משנתו התסריטאית. טרובי הציג את מודל 7 הצעדים ליצירת סיפור, ובהמשך, התייחס לבחירת הז'אנר הנכון.
לדבריו של טרובי, בכל סיפור טוב קיים, באופן אורגני, מבנה 7 הצעדים, שנועד להחליף את המבנה הקלאסי של 3 מערכות. "אני מאמין שמבנה 3 המערכות אינו אמיתי. זהו מיתוס, זה לא קיים. זה הגיע מהתיאטרון, כשצריך להוריד מסך בשביל לעבור מערכה", הוא הסביר. "כיום משתמשים בזה כדי לנתח תסריט אחרי שהוא כבר נכתב. זו טכניקה שמתאימה למתחילים".
מבנה 7 הצעדים, לפי טרובי:
חולשה / צורך. בתחילת הסיפור הדמות הראשית זקוקה למשהו והפגמים שלה קשים עד כדי להפוך אותה לנכה. (חלק מהסיפור יתעסק בתהליך ההתגברות על אותה החולשה).
תשוקה. מה שהדמות רוצה. מה המטרה שלה.
היריב המנוגד – אנטגוניסט. האיש שרוצה למנוע מהגיבור את הגשמת מטרתו. בסיפור טוב המתנגד אינו פשוט חוסם את הגיבור, אלא רוצה את מה שרוצה הגיבור. למשל, מאבק על שליטה.
תוכנית. הגיבור בונה תוכנית שמטרתה לחסל את היריב/ים ולהשיג את יעדו. התוכנית המקורית עימה הגיבור הגיע לעולם אינה עובדת ויש צורך לחשוב על תוכנית חדשה. בשלבים המוקדמים היריב תמיד חזק מהגיבור.
הקונפליקט הכי גדול. בשלב הזה יוחלט מי יצליח להגשים את מטרתו.
גילוי עצמי. הקרב האחרון והקשה מכולם, שיביא לגילוי עצמי ומוסרי.
השגת שוויון חדש ואחר.
"כוחו של כותב מוכשר הוא לקחת את השלבים האלה, לשנות ולערבב אותם באופן שיהפוך אותם מקוריים", ציין טרובי.
בחלק השני של הרצאתו, טרובי דיבר על החשיבות שבבחירת הז'אנר המתאים – לכותב ולסיפור. כדי להקל על תהליך בחירת הז'אנר, הוא הציג מודל הכולל שאלות מפתח והגדרת הכמיהות של הגיבורים בז'אנרים השונים, שאמור להקל על הכותב במלאכה.
הז'אנר: סרט אימה
הכמיהה: להביס מפלצת.
שאלת המפתח שמניעה את העלילה: מה אנושי ומה לא?
* לקראת אמצע התסריט, האנושי יהפוך ללא אנושי, ולהיפך.
הז'אנר: פנטזיה
הכמיהה: מציאת עולם טוב יותר.
שאלת המפתח – איך לחיות טוב בחופש?
* חשוב לוודא שעולם הפנטזיה יענה על הצורך שיש לגיבור בעולם האמיתי.
הז'אנר: מדע בדיוני
הכמיהה: לצאת למסע שמסתיים בגילוי עצמי.
שאלת המפתח: מה נועדת לעשות ומה הוא גורלך?
הז'אנר: אקשן
כמיהה: להיות מעורב בקרב.
שאלת המפתח: לברוח או להלחם? חופש מול מלחמה.
* תמיד הגיבור יבחר לעצור ולהלחם.
הז'אנר: בלשי
הכמיהה: למצוא את האמת.
שאלת המפתח: מי אשם ומי חף מפשע?
הז'אנר: מותחן
הכמיהה: להבין מה קרה.
שאלת המפתח: האם המצב החדש מוצדק?
הז'אנר: סיפור אהבה
הכמיהה: להשיג אהבה
שאלת המפתח: כמה אפשר לאהוב, למרת חילוקי דעות וטעויות שנעשות?
* הז'אנר היחיד עם שתי דמויות ראשיות.
הז'אנר: מאסטר פיס. סיפור מתקדם.
הכמיהה: למצוא מציאות עמוקה יותר שמאתגרת זמן, פרסקטיבה או נקודת מבט, ושיטה.
* לדבריו של טרובי, זה אינו ז'אנר אלא "מעל-ז'אנר". מקום בו הכותב ממציא סיפור שהוא ייחודי מכל בחינה ואינו משתמש בתבניות מוכרות.
תודות רבות ליוצרת שפרה האפרתי, חברת איגוד התסריטאים, שעזרה בכתיבת הידיעה.
