אם תיאור הדמויות שלכם נראה כמו: 'יהודית, 26, סקסית אבל לא יודעת שהיא כזו'; או שיהודית היא הדמות הנשית היחידה בסרט; או שליהודית אין אף דמות נשית אחרת לדבר איתה; או שיהודית בעיקר יושבת שם ומחכה שדוד, 48, מרשים וחריף עם מבט עמוק וחיוך בזוית הפה, יבוא ויסחוף אותה מהרגליים; בקיצור, אם ככה כתובות הנשים בתסריט שלכם אתם צריכים לקרוא את המאמר הזה.
כשלמדתם תסריטאות לימדו אתכם לא להפליג בתיאורי דמויות שהרי אלה יפוצו לכל הרוחות במעמד הליהוק. במקום, הורו לכם להקפיד על התכונות החשובות ביותר והדומיננטיות ביותר שמניעות את הדמות והעלילה. כשאתם כותבים את התסריט הבא שלכם ומגיעים לתיאור הדמויות, כנסו לפיד הטוויטר של רוס פוטמן (femscriptintros@) ובדקו אם התיאור שכתבתם נראה כמו משהו שפוטמן אסף (הוא שינה את כל שמות הדמויות ל-JANE כדי לשמור על חסיון).
אם כן, שאלו את עצמכם אם זה התיאור הנכון ואתם עושים צדק עם הדמות.
יכול להיות שכן. רוב הסיכויים שלא.
JANE. In her 20’s, she’s angelic, mesmerizing, exudes wise strength.
— Ross Putman (@femscriptintros) February 23, 2016
"ג'יין, כבת 20, שמיימית, מהפנטת, משדרת כח נבון."
נסיון יפה להמנע מתיאור פיזי סקסיסטי אבל מה זה אומר לקורא? איך מלהקים שחקנית לתפקיד כזה? סביר להניח שהמלהקים יתעלמו מתיאור כזה ויבססו את הליהוק על הפעולות של הדמות לאורך התסריט. מותר ואף חשוב לאפיין את התכונות הפיזיות הקריטיות של הדמות, אבל באופן שאנשי הליהוק ידעו לעבוד איתו.
JANE (30s) — Beautiful, but pissed. — Ross Putman (@femscriptintros) February 12, 2016
"ג'יין, בשנות ה-30, יפהפיה אך עצבנית."
אוקי, אז נלהק יפהפיה… ואם היא גם יודעת לשחק היא גם תהיה עצבנית בסצינה הזו. אבל מה עוד? כל שחקנית יפהפיה תתאים פה?
JANE, 17–ripe with young womanhood, lustrous dark skin and flashing eyes–hurries through the crowd.
— Ross Putman (@femscriptintros) February 17, 2016
"ג'יין, 17, בשלה בנשיותה הצעירה, עורה הכהה מבריק ועיניה בורקות – ממהרת לחצות את ההמון."
באמת??? בשלה בנשיותה הצעירה? מה זה אומר? עורה הכהה זה יופי, אפשר לעבוד עם זה. אבל מה זה בשלה בנשיותה הצעירה??
תיאור הדמות הוא הרושם הראשוני של הקורא ושל הצופה. אם הדמות שלכם 'יפה' איך מבדילים אותה מדמות 'יפה' אחרת?
התאמצו, מצאו לה מאפיינים פיזיים שיעזרו לקורא להבין מי היא: זה יכול להיות פריט לבוש (סיכה, כובע, כיתוב על החולצה) מאפיין פיזי ייחודי (צלקת, תנועה מסויימת, מבט שמעיד על זוית הראיה שלה לחיים, איך היא מתנהלת עם הגוף שלה?) או (הכי טוב) פעולה ותגובה שתעיד על אופיה.
כשמירנדה פריסטלי, עורכת מגזין האופנה המגולמת על ידי מריל סטריפ ב'השטן לובשת פראדה', נכנסת למשרד בפעם הראשונה היא מאופיינת גם באופן פיזי על ידי הלבוש והתסרוקת (שהם קריטיים ורלוונטים לעיסוקה ולערכיה של הדמות) אבל גם על ידי התגובה של כל האנשים במשרד – הציפיה, הפחד ממנה, הרצון להיות מצויינים.
שילוב של שניים יעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר. קראו את סצינת הפתיחה של 'האנה', מאת סת' לוקהיד ודיויד פאר: 
דמות נשית חזקה היא לא רק:
- נשק, קרחת וגופיה – כי 'חזקה' זה לא שרירים. דמות חזקה היא דמות עגולה, כזו שיש לה רצון והיא עובדת קשה ומתגברת על מכשולים כדי להשיג אותו. זוהי דמות אקטיבית, שאינה תלויה רק ברצון של דמות אחרת ובתגובות לפעולותיה.
- פינג לפונג – אם היא מופיעה בתסריט רק כדי להאזין לסיפורו, תלונותיו או דעתו של גבר, היא פשוט לא מעניינת. אם האשה בתסריט שלכם היא כזו – לא כתבתם דמות אלא אקספוזיציה שהצופים שלכם מזהים מרחוק. מצאו דרך אחרת להעביר את המידע.
- נשיות זה לא ג'וב – אם הנשיות של הדמות הראשית היא התפקוד היחיד שלה – כתבתם קריקטורה שטחית. למה הכוונה? באנסמבל הדמויות בסדרת האקשן שלכם יש מפקד אסטרטג, מומחה לפצצות, מומחה לתחפושות שהוא גם המצחיק, ואת לוטטננט מרפי שהיא… אשה.
וכמובן שיש עוד המון. תוכלו למצוא עוד המון דוגמאות והצעות בחוברת הקטנה והחינמית הזו של הבלוג Bang2Write.
