"עדיף לכתוב על מחסום יצירתי מאשר לא לכתוב בכלל" (צ. בוקובסקי)
מחסום יצירתי (Writer's Block) היא אחת הבעיות השכיחות בה נתקלים אנשים כותבים. למעשה, היא כל כך שכיחה עד כדי כך שאפשר לומר שהיא חלק בלתי נפרד מתהליך הכתיבה.
אם תשאלו יוצרים כיצד הם מתמודדים עם המחסום היצירתי תשמעו עשרות תשובות שונות זו מזו – יש מי שיגיד שהוא פשוט הולך לישון, או יוצא לטיול, או מתחיל לעבוד על משהו אחר, או פשוט כותב רע, ועוד ועוד.
כשג'ף גולדסמית', מהמגזין Creative Screenwriting, שאל את המחזאי-תסריטאי-במאי מרטין מקדונה על המחסום הארור הוא קיבל תשובה שפתחה לנו את הראש:
"אין לי מחסום יצירתי. ברוב הזמן אני פשוט לא כותב… פעם הייתי מרגיש אשם על זה שאני לא כותב כל הזמן. שאני מבזבז את הזמן כשאני יוצא לשתות או סתם להסתובב. אני כבר לא מרגיש אשם כי קבעתי לי חוק: אני עובד רק על דבר אחד חדש בשנה וזהו. אז אם זה לוקח לי חמישה שבועות אז נותרים לי 47 שבועות פנויים לשתיה וכאלה…"
מרטין מקדונה
כתסריטאים אנחנו מתקיימים במקצוע בו אנחנו "במצב כתיבה" בכל רגע נתון. גם אם אנחנו לא יושבים מול המחשב וכותבים, בפועל אנחנו חושבים על כתיבה ואוספים חומר ובעיקר מרגישים אשמים שאנחנו עושים משהו אחר במקום לכתוב. המצב העגום הזה הוא תוצאה של החלטה בלתי-מודעת לפיה אנחנו אמורים לכתוב בכל רגע.
מקדונה קבע לעצמו את החוק ההפוך – 'מרגע זה ועד רגע זה אני לא כותב' ובכך נפטר מרגשות האשמה ושחרר את עצמו להנות מהזמן החופשי הזה – כדי לטעון את המצברים מחדש. כמובן שההחלטה הזו פועלת לשני הכיוונים וגם טוענת באנרגיה את שאר הזמן בו הוא כן כותב.
ברור שאין סיבה להיות קיצוני כמו מקדונה ולקבוע 47 שבועות בשנה בהם לא כותבים. לעומת זאת, לקחת יום אחד בשבוע בו באופן מודע לא עושים כל עבודה הקשורה בכתיבה זו כנראה החלטה נבונה וכנראה שתצמצם את כמות המחסומים היצירתיים בהם תתקלו.
הנה הראיון המלא שמתרכז בעבודה של מקדונה על התסריט של "In Bruges". השאלה והתשובה על המחסום היצירתי החל מ- 13:56.
עוד יתרונות להחלטה מתי לא כותבים תוכלו למצוא בכתבה הזו: '3 סיבות למה זה בסדר לא לכתוב', מאתר סקרינקראפט.
