איגוד התסריטאים הקנדי (ה-WGC), השותף למאבקינו במסגרת איגוד התסריטאים העולמי, חוגג השנה 25 שנים להתנתקותו מאיגוד השחקנים ACTRA וייסוד איגוד שכולו למען תסריטאים. במסגרת חגיגות 25 השנה הפיק האיגוד הקנדי סרט המסכם את פעילותו עד היום, וחוגג את הצלחת הקמפיין למען זכותם של התסריטאים הקנדים המאוגדים למשא ומתן קיבוצי.
אנחנו מנצלים את ההזדמנות לומר מזל טוב לאיגוד הקנדי על 25 שנים מוצלחות ועל הישגים יפים, וגם להסביר לחברי האיגוד, צעירים כותיקים – מה זה מו"מ קיבוצי, איך זה שאין לנו כזה, למה אנחנו נאבקים למענו ומה אתם יכולים לעשות כדי לעזור לנו לעזור לכם.
מה זה 'משא ומתן קיבוצי'?
כאשר קבוצה של עובדים מתאגדת לכדי גוף מקצועי יציג, הם מעניקים לגוף הזה את היכולת לנהל מו"מ מחייב עם המעסיק, עבור כל חברי האיגוד. המו"מ הזה (באנגלית – Collective bargaining) יכול להיות עבור משכורת טובה יותר, תנאי העסקה משופרים, הטבות, וכיוב'.
למה זה טוב?
כאשר מו"מ מתקיים עבור קבוצת עובדים גדולה ולא עבור כל עובד בנפרד, כח המיקוח של העובדים משתווה/מתקרב לזה של ההנהלה. התוצאות משפרות את מצבו המיידי של העובד בכך שהוא רואה סכום גבוה יותר בתלוש בסוף החודש, או יותר ימי חופשה, או הפרשות גדולות יותר לקרן וכו'. המעסיק רואה את השיפור בטווח הרחוק יותר – עם עובדים נאמנים יותר, ידע ומומחיות שנשארים בעסק, וכו'.
ואצל תסריטאים…?
כאשר יוצר יחיד ניצב מול גוף שידור או מפיק הוא נתון ללחצים להוריד מדרישות השכר שלו אם בצורה בה הן מתבטאות בחשבונית שהוא מגיש בסוף העבודה, או על ידי כך שהוא נדרש לבצע יותר עבודה תמורת אותו השכר.
מו"מ קיבוצי שיערוך האיגוד עבור תסריטאים יניב הסכם כללי עם תנאי מינימום לכל עבודה וימנע את האפשרות שאותו יוצר בודד ינוצל בעבור שכר נמוך רק בשל שאיפתו המובנית ליצור.
כלכלה חופשית מול הסכמי מינימום – ההתנגשות
כאשר אנו מבקשים לייצר תנאי מינימום לעבודתו של יוצר, אנו מבקשים לייצר מגבלה על הכלכלה החופשית, אנו מבקשים למנוע מגופי שידור או ממפיקים את האפשרות לשלם כמה שפחות עבור עבודתו של יוצר, אנו מבקשים לייצר מינימום מתחייב של השקעה ביצירה, ממנו לא ניתן לרדת. כלכלה חופשית לגמרי תאפשר למעביד להעסיק את היוצר בשכר מינימלי ככל שהיוצר מוכן לקבל, הסכם מינימום מציב מינימום של שכר שמתחייב לשלם ליוצר, גם אם ניתן למצוא יוצרים שיהיו מוכנים לעבוד תמורת תשלום נמוך מאותו מינימום.
ברחבי העולם, הכירו במאפיינים המיוחדים של שוק היצירה ובניהם היעדר האיזון הכלכלי. הכירו בעובדה שיוצרים הם לא 'עובדים', ורבים מהם ייצרו גם אם לא ישלמו להם שכר כלל ולכן הם 'מועדים להפגע'. מתוקף הרצון לשמור על היצירה ועל קיומם של יוצרים התירו ליוצרים במרבית מדינות העולם להתאגד בארגונים יציגים ולאפשר לאותם ארגונים לנהל מו"מ ולחתום על הסכמים השומרים על זכותם של היוצרים לשכר הגון מינימלי, ולתנאי עבודה הגונים ושמירה על זכויות היוצרים שלהם ביצירות.
התאגדויות היוצרים הללו ברחבי העולם פוגעות אולי בעקרונות הכלכלה החופשית ומגבילות אותה, אך שומרות על רמת יצירה ראוייה ועל זכויותיהם של היוצרים שכאמור, מצויים במצב שונה מהרבה עובדים אחרים.
ומה בישראל?
בישראל הוצבו חסמים רגולטוריים שאיפשרו את המשך היצירה האיכותית גם מבלי שהתקיימו הסכמים לשכר מינימום:
* מחויבויות תוכן – כללי הרגולציה מחייבים את גופי השידור הפעילים בשוק התוכן הישראלי בכמות מסוימת של תוכן מקורי ישראלי, כזה אשר נותר על ידי יוצרים ישראלים.
* נאותות הפקה – החקיקה והכללים דורשים מגוף שידור רף השקעה מסויים ביצירה טלוויזיונית על מנת שתוכר כעומדת במחויבויות התוכן של גוף השידור. בלשון החקיקה והכללים אנו מכנים את הרף הזה "נאותות הפקה".
אף שישנם ויכוחים מתמידים על מהי נאותות ההפקה הראויה וכמה מחויבויות התוכן נדרשות, החסמים הרגולטורים הללו שמרו ושומרים על יכולתם של היוצרים להתפרנס מיצירתם באופן ראוי.
תחרות חופשית בשוק התוכן הטלוויזיוני
בישראל מבקשים מזה שנים לבצע רפורמה מקיפה בשוק התקשורת, כזו שתפתח את השוק ותהפוך אותו חופשי יותר – כלומר כזה שיש בו פחות חסמים לפעילות שחקנים חדשים (זיכיונות רישיונות וכו') ופחות מחוייבויות רגולטוריות על השחקנים הפעילים.
הדברים עולים מדרגה במסגרת הדיונים של ועדת פילבר, שמסקנותיה עתידות להתפרסם בקרוב ועוד נחזור להידרש אליהן. הוועדה עוסקת בכך רבות ולמעשה מטרתה של הוועדה היא פתיחת שוק התוכן הטלוויזיוני כך שיהיו כמה ערוצים שהשוק הישראלי יכול להכיל מבחינה כלכלית, בכל מדיה אפשרית וללא מגבלות – כמו באמריקה. כל זאת מתוך תפיסת העולם ששוק חופשי ופתוח הוא השוק המאוזן והנכון ביותר.
אז מה הבעיה עם כל זה?
קיים ויכוח כלכלי על המידות הראויות של החופש ששוק יכול לקיים ובו בזמן להימנע מכשלי שוק, אך לא ניכנס כאן לשיקולים כלכליים – כאלו יש לכאן ולכאן והמאבק על אופייה של הכלכלה מתנהל כבר מאז שהמציאו את הכלכלה. תשובה מוחלטת עדיין אין.
קיים גם ויכוח ביחס לאינטרס הציבורי – שמירה על התרבות הישראלית, שמירה על איכות היצירה, על הפלורליזם, הדמוקרטיה וכו' – שיקולים כבדי משקל אותם אנו מעלים בעמדות האיגוד פעם אחר פעם. גם בהם נעסוק בפעם אחרת.
כאן נעסוק ביכולתם של היוצרים בישראל לשמור על זכויותיהם ועל אפשרויות הפרנסה שלהם ללא ניצול במסגרת אותו שוק חופשי:
בישראל בניגוד למרבית מדינות העולם לא מאפשרים לאיגודי היוצרים לנהל מו"מ עבור היוצרים, חוקי ההגבלים העסקיים והכללים הנהוגים מגדירים את ניהול המו"מ הזה הגבל עסקי ואוסרים אותו.
כאן המקום להזכיר את כל הפרשה שהייתה סביב תל"י חברת התמלוגים שלנו אשר עם נסיונות סגירתה על ידי הממונה על הגבלים עסקיים התמודדנו בהצלחה כידוע.
בהעדר רגולציה שתחייב את גופי השידור בתכנים מסוג מסויים ומאיכות מסוימת וברמת השקעה מסויימת, יימצא עצמו היוצר לבד מול גופי שידור אשר אינם מחויבים בדבר.
כל תסריטאי עשוי למצוא עצמו במאבק מול גופי שידור שמעוניינים לייצר תוכן טלוויזיוני במחיר הנמוך ביותר במסגרת שוק תחרותי אכזר. מאבקי עבר של איגודי היוצרים מלמדים אותנו שהראשונים שנפגעים הם היוצרים, תוך ניצול "אש היצירה הבוערת בכל יוצר". יוצרים ימצאו עצמם מנוצלים בעבור שכר שאיננו הגון ובתנאים שאינם הוגנים ומבלי שזכויותיהם יישמרו.
מעבר לפגיעה האמורה בזכויות היוצרים וביכולת הפרנסה שלהם, פגיעה כזו והורדת הסטנדרטים של היצירה – תוביל באופן טבעי לפגיעה באיכות היצירה הטלוויזיונית המגיעה אל המסכים ואל הציבור הישראלי.
אז מה עושים עם זה?
נציגי איגוד התסריטאים העבירו בכתב ובע"פ לוועדת פילבר את עמדתם לפיה לא ניתן לאפשר הסרה של החסמים הרגולטוריים, מבלי לאפשר לאיגודי היוצרים לנהל מו"מ קיבוצי עבור חבריהם ואמצעים וסמכויות לאכוף את תנאיו על זכויות חבריהם באופן קולקטיבי. אנו מאמינים שהייתה במסגרת הוועדה אוזן קשבת לנושא יכולת ניהול המו"מ, הוועדה הסכימה עם נציגי האיגוד שיש הגיון בדברים שנמסרו וכי יש לפתור את הנושא.
אנו מקווים שפתרון יימצא במסגרת המלצות הוועדה או במסגרת אחרת בקרוב.
ואם לא יימצא פתרון בוועדת פילבר?
איגוד התסריטאים יתחיל לנהל מו"מ על זכויות חבריו! עשינו זאת בעבר ונעשה את זה בעתיד.
עם הממונה על הגבלים עסקיים נתמודד במסגרת בית הדין להגבלים עסקיים או במסגרות משפטיות אחרות שנדרש כפי שנעשה בעבר. בינתיים, נזדקק לעזרתכם בצורה של סולידריות, שיתוף, הפצת המסר, התנדבות – כל מה שתהיו מוכנים לעשות למענכם.
רוצים לדעת עוד? הרימו טלפון ושאלו, הגיעו לבקר, בואו לאסיפה הכללית (שתהיה בקרוב), שתפו ותשתתפו בכל.
דלתותינו פתוחות. תמיד.
