כל תסריטאי וכל יוצר צריך להכיר את זכויותיו הבסיסיות ביצירתו. מנכ"ל איגוד התסריטאים מזמין אתכם לפנות אליו ואל נציגי האיגוד בכל בעיה הנוגעת לזכויות אלה. במאמר הבא הוא שוטח בפניכם את מה שצריך לדעת על זכויות, הפרות, סייגים, דמיון בין יצירה ליצירה ועוד. לקרוא לפני שחותמים על חוזה!
מאת: עו"ד ליאור תמאם – מנכ"ל איגוד התסריטאים
זכות היוצרים הינה זכות קניין רוחני אשר נועדה מחד להגן על יוצרים, ומאידך לאפשר לציבור להיחשף ליצירות רבות ככל הניתן.
חוק זכות יוצרים, 2007, קובע הסדרים מאורגנים ופתרונות הנדרשים לשאלות ביחס לקיומה של זכות יוצרים ביצירה, חריגים המתירים שימוש ביצירה מוגנת, הבהרות באילו מקרים מדובר בהפרת זכות יוצרים ובאילו מקרים זהו שימוש הוגן, וכן הסדרים להליכים של תביעות בגין הפרת זכות יוצרים.
זכות היוצרים מהווה מערך של זכויות אשר מוענקות ליוצר של יצירה מקורית – לנצל את היצירה ולהפיק ממנה את התועלת הכלכלית או האחרת הטמונה בה או להרשות לאחר לעשות זאת.
בית המשפט העליון הגדיר את זכות היוצרים לא אחת כזכות אדם בסיסית.
ככל זכות אחרת גם זכויות היוצרים כפופות לאיזון מול זכויות אחרות, בעיקר חופש הביטוי, חופש המידע וחופש המסחר. דיני זכויות יוצרים מנסים ליצור איזון בין הזכויות הללו, באמצעות מתן זכויות ייחודיות ליוצר היצירה מצד אחד ומצד שני, על ידי קביעת מגבלות לזכויות כמו: קביעה שרק יצירה מקורית מוגנת בזכויות יוצרים, הגבלת תקופת זכות היוצרים, אי החלת זכויות היוצרים על רעיונות, שיטות ונתונים, ובקביעה שלכל יצירה ישנם שימושים מותרים שאינם מוגנים ומותרים גם ללא רשיון מיוחד מבעל זכויות היוצרים (ובכך נעסוק בהרחבה בהמשך).
על מה מגנות זכויות יוצרים?
זכויות יוצרים קיימות ביצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואמנותיות. אין זה מחייב כי אמנות זו תהיה איכותית, זכויות היוצרים מגנות על יצירה איכותית כמו גם על יצירה נחותה, אין להן הבחנה שיפוטית.
לעינייננו – סרטי קולנוע ותכניות טלוויזיה מוגנות כיצירות דרמטיות.
מה הופך יצירה למקורית?
בבית המשפט העליון נקבע כי על מנת שיצירה תחשב מקורית היא נדרשת להיות עצמאית – כלומר שלא הועתקה מיצירה אחרת (קיים סייג ל"יצירה נגזרת" ועל כך בהמשך) וכי יוצרה השקיע מידה מינימלית לפחות של השקעה אישית ויצירתית. דיני זכויות יוצרים, כאמור אינם שוקלים את איכותה של היצירתיות שהושקעה אלה רק את התהליך היצירתי.
כמו כן השקעה בלבד איננה מספיקה, נדרשת גם חשיבה, מסיבה זו קיר שנצבע על ידי צבעי איננו נחשב למוגן על פי דיני זכויות יוצרים כמו גם ספר טלפונים.
יצירות נגזרות
יצירה נגזרת היא יצירה המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת והיא מוגנת בזכויות יוצרים על אף שאיננה עצמאית לחלוטין, אם יימצאו בה רבדים שיש בהם יצירתיות מקורית. ההגנה תינתן לרבדים האלה ולא ליצירה המקורית (שמוגנת מן הסתם בעצמה).
כל אדם רשאי ליצור יצירה נגזרת, אך במידה והיצירה המקורית ממנה נגזרת היצירה החדשה עדיין מוגנת בזכויות יוצרים הרי שנדרש להשיג את רשותו של בעל זכויות היוצרים במקור.
מה בין רעיון שאיננו מוגן בזכויות יוצרים לביטוי מקורי שכן?
רומן, סרט, לחן וציור הם ביטויים של רעיונות ומוגנים בזכויות יוצרים, אולם העלילה המרכזית שביסוד הרומן או הסרט, הסגנון המוזיקלי של הלחן ושיטת הציור הם רק רעיונות. זו הבחנה חשובה ונסביר אותה באמצעות דוגמא:
הסרט "אפס ביחסי אנוש" מאת התסריטאית טליה לביא מוגן בזכויות יוצרים. אך העלילה המרכזית שביסודו (התימה) – השתלבות נשים בצבא הגנה לישראל, איננה מוגנת וכל אדם רשאי לעשות בה שימוש.
דוגמא נוספת המשלבת גם יצירה נגזרת היא הסרט "קזבלן". הסרט מבוסס על מחזה מאת יגאל מוסינזון, או בשפה משפטית הינו יצירה נגזרת של המחזה. גם הסרט וגם המחזה מוגנים בזכויות יוצרים, אולם העלילה המרכזית בשניהם אודות הגירה לישראל, קשיי השתלבות המהגר, אהבה כנגד כל הסיכויים וכו'… אינה מוגנת בזכויות יוצרים.
מה אינו מוגן בזכויות יוצרים?
כפי שצויין לעיל רעיון או עלילה מרכזית אינן מוגנות בזכויות יוצרים, אך לא רק.
זכויות יוצרים אינן מגינות על עובדות ונתונים, על חדשות היום, על תזות או שיטות.
לדוגמא, חוקר המתעד לראשונה עובדות היסטוריות או מדעיות אינו יכול למנוע את השימוש בהן מאחרים, עיתון המפרסם פרסום ראשון זוכה אמנם לראשוניות הפרסום אך מרגע שפורסמו הדברים עומדת לכל אחד הזכות לעשות בהם שימוש.
יחד עם זאת יש להדגיש כי קיימות זכויות יוצרים על אופי הביטוי של העובדות. כך לדוגמא מי שהקים מאגר של עובדות ונתונים איננו בעל זכויות בעובדות אך הוא בהחלט בעל זכויות יוצרים על המאגר עצמו, כלומר ניתן להעתיק את הנתונים אך לא ניתן להעתיק את אופי הצגתם.
דוגמא מופלאה לזה, אף אם עתיקה מאוד, היא ספרו של ארסמוס דרווין "הגן הבוטני". ספר מופלא זה מהווה הצגה פואטית של מידע מדעי על פרחים וצמחים, זהו ספר מדעי לכל דבר, רווי עובדות מדעיות אשר מוצג באמצעים פואטיים. לפיכך שימוש של אדם במידע המדעי המוצג שם לא מהווה פגיעה בזכויות היוצרים, ואולם שימוש בסגנון המיוחד בו בחר דרווין להציג הדברים יהווה פגיעה בזכויות היוצרים שלו (אלמלא היו פגות מזמן).
דוגמא מודרנית מעט יותר הינה השימוש של הסופר דן בראון בתזה ההיסטורית שהוצגה בספר העיון ההיסטורי "שושלת ישו" מאת מייקל בייג'נט וריצ'רד ליי לשם כתיבת ספרו המצליח "צופן דה וינצ'י". בבית המשפט בבריטניה נקבע שהשימוש בתזה ההיסטורית לא מהווה פגיעה בזכויות היוצרים שכן אין הגנה על רעיונות היסטוריים, גם אם הללו חדשניים.
בהתאם לכך גם שימוש בידיעה חדשותית על מנת לייצר עלילה דרמטית לא יהווה לרוב פגיעה בזכויות יוצרים, ואולם שימוש מלא במאמר עיתונאי כפי שהוא מוצג ללא שינוי עשוי בהחלט להיות כזה.
למי שייכות זכויות היוצרים?
הכלל היסודי הוא שזכות יוצרים ראשונית שייכת ליוצר ולא לאף אדם אחר, לרבות מי שהזמין את היצירה, מי שמימן אותה ומי שהציע ליוצר רעיון ביחס אליה.
יחד עם זה, לכלל הזה מספר סייגים:
- זכויות יוצרים ביצירה של עובד, שנוצרה במהלך עבודתו ולצורכי עבודתו שייכת למעבידו. כך תסריטאי העובד כשכיר במרבית המקרים זכויות היוצרים של יצירתו מצויות בידיו של המעסיק. כמובן שזה תלוי בהסכם העבודה עליו הוא חתום וזה איננו מחייב.
- זכויות יוצרים בדיוקן או בצילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר, שנוצרו על פי הזמנה שייכת למזמין – שוב, אלה אם הוסכם אחרת בין הצדדים.
- ביצירות מוזמנות אחרות, זכות היוצרים הראשונית שייכת ליוצר אלא אם הוסכם אחרת בחוזה בין הצדדים.
- היוצר רשאי למכור את זכויות היוצרים שלו ביצירה, במסגרת הסכם בכתב, בשלמותן או בחלקן, אם נמכרו בשלמותן הרי שליוצר אין עוד זכויות ביצירה, פרט לזכויות מוסריות בהן נעסוק בהמשך.
- אפשרות נוספת, היוצר מעניק רשיון שימוש ביצירתו. הרשיון יכול להיות כללי, או ספציפי לשימושים כאלה או אחרים. כך לדוגמא מתן היתר להקרנה חד פעמית של סרט מהווה מתן רשיון מוגבל לשימוש.
הענקת רשיון מאפשר למקבלו לעשות שימוש ביצירה בהתאם לתנאי הרשיון ומבלי לפגוע בזכות היוצרים של היוצר או בעל זכות היוצרים.
האם קיימות דרישות פורמאליות להגנה על זכויות יוצרים?
בסוגים אחרים של קניין רוחני (פטנטים, סימנים מסחריים וכו') קיימים מרשמים רשמיים מטעם הממשל המאפשרים ולעיתים דורשים מבעל הזכות לרשום את זכותו על מנת לשמור עליה.
לא כך הם פני הדברים בהגנה על זכויות יוצרים.
זכות יוצרים וההגנה עליה אינן תלויות ברישום במשרד כלשהו ועומדות ליוצר גם אם לא נרשמו.
יחד עם זאת, יקל על יוצר להוכיח את זכויות היוצרים שלו במידה וסיפק לעצמו ראיות מתאימות. רישום היצירה באמצעות מנגנון שמירת היצירה המוצע על ידי האיגוד יכול לסייע רבות ליוצרים על מנת להוכיח את בעלותם על היצירה.
תקופת זכויות היוצרים ביצירה?
זכות יוצרים איננה חלה לנצח, בתום פרק זמן מסוים (בדרך כלל ארוך למדי) הופכת יצירה לנחלת הכלל. זכויות יוצרים חלות לתקופה של עד 70 שנים מיום פטירתו של היוצר האחרון של היצירה (במקרים בהם יש יותר מיוצר אחד).
האם יצירות זרות מוגנות בזכויות יוצרים בישראל?
בוודאי, ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות המאפשרת הגנה על זכויות יוצרים החלות על יצירות זרות כאילו היו יצירות ישראליות.
האם חומר שפורסם באינטרנט הוא נחלת הכלל?
דיני זכויות יוצרים מתקיימים גם באינטרנט!
חוק זכויות יוצרים מגדיר כי זכויות יוצרים כוללות גם את הזכות להעתיק יצירה באמצעים דיגיטליים או להעמידה לרשות הציבור ברשתות תקשורת אלקטרוניות (אינטרנט). קיימים תכנים אשר אינם מוגנים בזכויות יוצרים או שמותרים להעתקה ו/או הפצה במגבלות כאלה או אחרות ו/או ללא מגבלות כלל.
קיימים מנגנוני הפצה והגנה על זכויות יוצרים כגון Creative Commons ואחרים המסמנים את זכויות השימוש ביצירות ואת מהות ההגנה עליהן.
בכל מקרה המשתמש הזהיר חייב להתייחס לכל יצירה באינטרנט ככזו אשר יש עליה זכויות יוצרים אלה אם צויין אחרת.
מהן זכויותיו של בעל זכויות היוצרים?
חוק זכויות יוצרים מעניק לבעל היצירה קבוצה של זכויות בלעדיות לניצול יצירתו:
זכות ההעתקה – הזכות להפיק עותקים של היצירה בכל אמצעי מדיה.
זכות הפרסום – הזכות להוציא עותקים של היצירה לציבור.
זכות הביצוע הפומבי – הזכות לבצע את היצירה בפומבי.
זכות שידור – בכל אמצעי שידור.
זכות העיבוד – הזכות לבצע יצירה נגזרת.
זכות ההשכרה – הזכות להשכיר היצירה לצורכי מסחר.
זכות ההעמדה לרשות הציבור – בזמן ובמקום לפי בחירתו.
רשימת הזכויות האמורות חלות ביחס ליצירה בכללותה או ביחס לחלק מהותי ממנה, כלומר מי שיבצע פעולות מאילו המפורטות ללא הרשאה מתאימה מאת בעל זכויות היוצרים, מפר בכך את זכויות היוצרים שלו, בין אם לצורך תועלת כלכלית ובין אם לא.
סייגים לזכויות היוצרים של היוצר
הסייג החשוב ביותר והרלוונטי ביותר לעינייננו הינו היתר השימוש ההוגן. אדם אשר עושה שימוש ביצירה מוגנת למטרות כגון דיווח עיתונאי, מחקר, סקירה, לימוד עצמי הוראה ובחינה בידי מוסד חינוכי, מצוי במסגרת היתר שימוש הוגן.
כמו כן, הבאת מובאה או ביקורת איננה מפרה את זכויות היוצרים גם אם נעשתה ללא רשותו של בעל זכויות היוצרים.
הגינות השימוש נמדדת באמצעות בחינת כמות החומר שנלקח מבחינה איכותית וכמותית , אופי היצירה הראשונית, אופי השימוש והשפעתו על ערכה הכלכלי של היצירה. כמו כן בוחנים האם השימוש העניק משמעות שונה או הקשר חדש ליצירה (למשל, שימוש בקטע מסרט המוציא את הסרט מהקשרו הנכון).
פקטור נוסף של שימוש הוגן הינו מתן קרדיט ראוי ליוצר ולבעלי זכויות היוצרים ביצירה.
כך לדוגמא – שימוש בסרט "חירבת חזעה" מאת התסריטאית דניאלה כרמי בשיעור העוסק בחופש ביטוי יהיה ככל הנראה שימוש הוגן, אולם שימוש באותו הסרט בשיעור העוסק בכימיה לא יהיה כזה.
דוגמא נוספת – הקרנת הסרט "שושנה חלוץ מרכזי" מאת התסריטאי עודד רוזן במסגרת שיעור העוסק בקבלת האחר ובקהילת הלהט"ב, יהווה שימוש הוגן ככל הנראה ואולם האם הקרנתו בפני כיתה של מאמני כדורגל? תמהני.
מה קורה במצב בו שתי יצירות נעשו במקביל והן דומות דמיון משמעותי האחת לשנייה?
כאשר שני יוצרים מגיעים לאותו ביטוי יצירתי ממש, או לביטויים דומים מאוד בדרכים עצמאיות מבלי שהאחד העתיק מהשני הרי שכל אחד מהם בעל זכויות יוצרים עצמאיות ביצירתו ואין הם יכולים למנוע האחד מהשני את מימוש זכויותיהם.
ואולם, מקרים כאלו הם נדירים, לכן בדרך כלל כאשר יצירה מאוחרת תמצא דומה באופן משמעותי ליצירה מאוחרת ויוכח כי ליוצר המאוחר הייתה גישה או נגישות ליצירה המוקדמת יעבור אליו נטל ההוכחה ויהיה עליו לשכנע כי יצר את יצירתו באופן עצמאי.
מהי הפרה של זכויות יוצרים?
ביצוע אחת הפעולות שיוחדו לבעל זכויות היוצרים ללא הרשאה ממנו ולא תחת היתר שימוש הוגן או הוראות חוק אחרות, אם בכוונה או שלא. הדין מטיל גם אחריות על מי שמסייע לביצוע הפרה כזו או תורם לה באופן משמעותי.
אז מה ניתן לעשות כאשר מפירים את זכויות היוצרים?
בעל זכויות יוצרים שזכותו הופרה זכאי למגוון סעדים. במרבית המקרים יהיה זכאי להוצאת צו למניעת המשכה של ההפרה, כמו כן יהיה זכאי לפיצוי עבור הנזקים שנגרמו לו, או לדין וחשבון על הרווחים שהפיק המפר.
חוק זכויות יוצרים מעניק לבעל זכויות שהופרו גם זכות לפיצויים ללא צורך בהוכחת נזק של עד 100,00 ₪ בגין כל הפרה של זכויותיו, במרבית המקרים נפסקים בפועל פיצויים נמוכים בהרבה.
טרם פניה לערכאות משפטיות כפי שפורטו כאן אנא פנו אלי על מנת שנוכל להפעיל את כוחו של האיגוד בנסיון לפתור את הדברים מבלי שתוציאו כספים מיותרים או תפגעו במערכות היחסים המקצועיות שלכם.
שערי איגוד התסריטאים פתוחים בפניכם תמיד.
