תסריטאים ויוצרים דוקו

הערות האיגוד ביחס לוועדה לבחינת הקרנות

כללי

  1. נתחיל בברכות, אנו מאמינים כי במקום בו קיימות תלונות ראוי לבחון אותן לעומק ולהתייחס אליהן בכובד ראש, אף שלידנו לא הגיעו תלונות, כפי שנטען, ואין אנו מכירים את הטענות לעומק פרט לשמועות בתקשורת.
    אנו מצרים על כך שהיוצרים המתלוננים לא פנו לאיגודי היוצרים על מנת שיסייעו להם ואנו נבדוק כיצד ביכולתנו לתקן זאת.
  2. אנו מאחלים לוועדה הצלחה בעבודתה והגעה למסקנות מועילות עבור הקולנוע הישראלי, היוצרים הישראלים והציבור הישראלי.
  3. יחד עם זאת, נבקש להפנות לכמה עניינים מהותיים.
    בהתאם לחוק הקולנוע, תפקידה של מועצת הקולנוע הוא לוודא כי קרנות הקולנוע פועלות כפי שמתחייב מהן בחוק ולייעץ לשרת התרבות כיצד ניתן לקדם את החוק. על כן, לכאורה היינו מצפים כי וועדת הבדיקה תוקם מתוך חברי מועצת הקולנוע המפקחת על פעילות הקרנות באופן שוטף, בהתאם לתפקידה על פי חוק ותעביר את המלצותיה לשרה.
  4. לחילופין, לו מטרת וועדת הבדיקה היא בחינה של פעילות מועצת הקולנוע והגופים המפוקחים על ידה (קרנות הקולנוע) הרי שתמוהה העובדה שבין חברי הוועדה מצויים גם חברי מועצת הקולנוע בעצמם. הדברים ברורים ומעלים קושי שראוי לתת עליו את הדעת, על כן לא נאריך בהם.
  5. על אף האמור לעיל ואי הבהירות סביב מהותה של ועדת הבדיקה להלן הערותינו, אשר עוסקות בעיקר ביחס לאכיפת החוק הקבוע כיום וקיומו של מנהל ציבורי תקין ובאופן בו ניתן לשנות את התבחינים – אף שאין זה המועד לדיון בתבחינים ואף שלמיטב ידיעתנו יש למועצת הקולנוע המלצות ביחס לתיקונים בתבחינים כפי שנקבע בעבר.
  6. אנו סבורים כי טרם נדרשים לבצע שינויים מרחיקי לכת יותר במנגנון שמפעיל ומיישם את חוק הקולנוע, יש לעמוד על תיקונו של המנגנון הנוכחי. לאחר שהמנגנון הנוכחי יפעל באופן יעיל, תקין מנהלית ומייצג יותר – ניתן יהיה לבחון תיקונים נדרשים, אם ישנם כאלה.

 

התנהלותה המנהלית של מועצת הקולנוע

  1. מאז הקמתה של מועצת הקולנוע יודע הקולנוע הישראלי עדנה והצלחות ישראליות ובינלאומיות. מועצת הקולנוע וחוק הקולנוע הישראלי הינם גאווה ישראלית והכרה בחשיבות שמדינת ישראל רואה בקולנוע הישראלי ובתרבותה הייחודית.
  2. גם בשנים האחרונות תחת הרכבה הנוכחי של מועצת הקולנוע, על אף הביקורת המועלית פה, פעילותה של מועצת הקולנוע המשיכה בפריחה של הקולנוע הישראלי והביאה גאווה רבה לקולנוע הישראלי ולחברה הישראלית.
  3. על כן הביקורת שאנו מעבירים אכן כנגד המועצה ופעילותה איננה מתוך רצון לפגוע בה או לפגוע בקולנוע הישראלי, ההפך הוא הנכון – אנחנו מעוניינים לחזק עוד את מועצת הקולנוע ולשפר את התנהלותה לתועלתו של הקולנוע הישראלי ולמען הציבור בישראל.
  4. מועצת הקולנוע היא הגורם הציבורי האמון על פעילות קרנות הקולנוע, על פי חוק. במידה ובבדיקת הוועדה יתגלו כשלים בפעילותן של קרנות הקולנוע הרי שכשלים אלו מונחים לפתחה של המועצה והדבר מעיד על כשל של מועצת הקולנוע לדווח על כך – שהרי למיטב ידיעתנו הוועדה שבנידון איננה וועדה שהוקמה לפי בקשת או המלצת מועצת הקולנוע, כפי שהיה ראוי.
  5. יחד עם הכשל העקרוני של מועצת הקולנוע, כלומר, ההצבעה על כשלים לכאורה בפעילות הקרנות, קיימים כשלים נוספים בפעילות המנהלית של המועצה, אשר בחינתם עשויה להוביל אותנו למסקנות ביחס לכשלים העקרוניים יותר.
  6. שקיפות דיוני מועצת הקולנוע והגברת השקיפות בקרנות – לא ניתן לבחון את ההחלטות המתקבלות על ידי מועצת הקולנוע ואת ההמלצות הניתנות על ידם מבלי שניתן לעיין בפרוטוקולי הדיונים של המועצה הציבורית. שקיפות של פרוטוקולי הדיונים באופן סדיר ורציף יאפשר לציבור לבחון את החלטות המועצה ולבקר אותן באופן שיוביל להגשמת מטרותיה על פי חוק.
  7. הרכבה החסר של מועצת הקולנוע – החוק מגדיר את הרכבה של מועצת הקולנוע באופן מדוקדק ביותר, כך שייצג את כלל הציבור באופן הולם, אך למרות החוק כמעט תמיד לאורך השנים הרכבה של מועצת הקולנוע חסר – ממש בימים אלה חסרים בהרכב כ – 10 מינויים של נציגים שונים של הציבור. מועצה בהרכב חסר עשויה לייצג את הציבור באופן חסר.
  8. העדרה של שקיפות וחשיפה של פרוטוקולי הדיונים של הוועדה גם מקשה עלינו לבחון כמה נציגים של הציבור מופיעים בפועל לישיבות המועצה – דבר המגביר את הבעיות הפוטנציאליות בייצוג הולם של הציבור הישראלי.
  9. שילוב של כל הללו יחד מוביל למסקנה ברורה – נכון ואף הכרחי לבחון לאחור את הרכבה של מועצת הקולנוע ואת החלטותיה. ייתכן שיסתבר כי הרכבה החסר של המועצה והעדר השקיפות הובילו אותה לכשלים בפעילותה ולכל הפחות התנהלות כגון זו של מועצה ציבורית איננה ראויה לגוף ציבורי ויש לתקנה.
  10. יחד עם זאת, בחתירתנו המתמדת לשיפור תחום הקולנוע והתבחינים על פיהם פועלים בו יש לנו מספר הערות. נציין כי הערות אלו דומות מאוד להערות אשר נמסרו על ידינו לא אחת בעבר בדיונים שהתקיימו על התבחינים.

 

התנהלות קרנות הקולנוע והתבחינים הקבועים

  1. אנו מאמינים כי כמו בכל תחום גם בתחום הקולנוע כהונה ארוכה מדי של מנהלים עשויה להוביל לסטגנציה וקיפאון. מבלי לטעון כנגד בכיר זה או אחר, למעשה מבלי לטעון כלפי אף אחד מהבכירים המכהנים – בעלי תפקידים בכירים, הקובעים את הטון של קרן הקולנוע בה הם מכהנים (מנהל אמנותי ומנהל אדמיניסטרטיבי לכל הפחות), ראוי שתקופת כהונתם תוגבל בשנים – אף שחשוב להדגיש כי תקופת כהונה ארוכה יחסית דרושה על מנת למלא את התפקיד בהצלחה ויש לבחון היטב את המגבלה הנכונה.
  2. קציבת תקופת כהונה של בעלי תפקיד בכירים מובילים אינה זרה למערכת העבודה הציבורית בישראל, העיקרון נשען על החלטת ממשלה מס' 481 מיום 30.6.2013 ועל הנחיות נציב שירות המדינה 1.6 – הסדרי רוטציה ותקופת כהונה בסגל הבכיר. כמובן, בשינויים ובהבדלים המחייבים.

  3. ניהול אמנותי נפרד מניהול אדמיניסטרטיבי – אנו חושבים שנכון יהיה כי לכל קרן יהיה מנהל אמנותי, המוגבל בשנים כאמור. מנכ"ל הקרן לא ישמש כמנהלה האמנותי זאת מאחר ולמנכ"ל הקרן אין את הזמן הדרוש לניהול אמנותי אמיתי. מדובר בשני סוגי כישורים שונים ובשני תפקידים שונים לחלוטין וההפרדה ביניהם חשובה לאיכותה של היצירה הקולנועית.

  4. הליכי מינוי בעלי תפקיד בכירים פומביים – כבכל תחום בעל פרופיל וחשיבות ציבוריות ראוי שהליך המינוי של בעלי תפקידים בכירים בקרנות הקולנוע ייעשה באמצעות מכרז ציבורי פומבי ולא בחדרים סגורים. ראוי שהתפקידים יהיו פתוחים בפני כל מי שמוכשר למלא אותם. על אף מיעוט התחלופה בעמדות הבכירות בקרנות הקולנוע, במקרים בהם קיימת תחלופה יש לעמוד על כך שתתבצע באופן ציבורי וראוי.

  5. על כן, וכאמור מבלי שיש צורך להידרש לשאלה האם יש כשל בפעילותו של בעל תפקיד כזה או אחר, אנו סבורים כי ראוי לבחון ולבדוק כיצד ניתן לעודד תחלופה מקצועית של נושאי משרה בכירים מובילים, להביא להפרדה בין הניהול האמנותי לניהול האדמיניסטרטיבי ולהפוך את הליכי המינוי פומביים.

  6. שקיפות – לצד שקיפות דיוני מועצת הקולנוע, אנו סבורים שראוי להביא לידי תבחין אשר יתגמל קרנות בהן יש שקיפות. שקיפות תגביר את האווירה הבריאה והחיובית ליצירה של לסרטים, תגביר את תחושת התחרות הנקייה מאינטרסים זרים ליצירה ותמנע ייאוש בקרב היוצרים.
  7. פיתוח תסריט – אנו סבורים שיש לתגמל ביתר שאת הקצאת תקציבים לפיתוח של סרטים. תקציבי פיתוח נאותים יבטיחו שפרויקטים שאינם מוכנים לא יגיעו לכדי הפקה אלא יפותחו באופן נאות טרם לכך. תקציבי פיתוח ראויים למעשה ישביחו את היצירה בהוצאה קטנה יחסית.
  8. תקציבי פיתוח ראויים יוכלו גם לסייע ליוצרים שאינם מקצועיים וראוי לבחון האפשרות לשלב בשלבי הפיתוח יוצרים אחרים שיסייעו להם להביא את סרטם לכדי יצירה ראויה. בכך תתאפשר פתיחת דלתות הקרנות גם לקהלים חדשים ולרעיונות החדשים שהם יביאו עימם.
  9. לקטורה – אנו סבורים, ותמיד סברנו, שקריאת תסריט איננה כקריאת ספר ויש להיות בעל מקצועיות בתחום הקולנוע והטלוויזיה על מנת לדעת לאיזה סרט יש סיכויים טובים יותר ועל מנת לשמש כלקטור ראוי ומקצועי.
    יחד עם זאת, אנו מבינים את המצוקה שנוצרת או התחושה כאילו הלקטורה עשויה להיות "מועדון סגור". אנחנו סבורים שתחלופה ראויה של בעלי תפקידים בכירים, כפי שציינו לעיל, תפתור את הסוגיה הזו ותביא להרחבת מעגלי הלקטורה באופן טבעי.

  10. בכל מקרה, אנחנו סבורים שלא יעלה על הדעת כי לקטורים יהיו בעלי אפס הבנה בתחום האודיו ויזואלי וחושבים שנכון יהיה למצוא את הדרך להעביר לקטורים שאינם מקצועיים איזו הכשרה מסוימת בקריאת תסריט.
  11. בעבר, בדיונים על תבחיני הקולנוע, המליצו האיגודים על קביעת תבחין שיעניק יתרון לקרנות אשר מקיימות את כלל הדברים שפורטו לעיל. אנו חוזרים על המלצתנו כעת.
  12. נודה על קבלת זימון לשימוע בעל פה בפני הוועדה, אנו מציעים את סיועם של האיגודים וחבריהם בכל הנדרש.

 

 

בכבוד רב

אסנת טרבלסי – יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטרים (ע"ר)
עמית ליאור –  יו"ר איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה (ע"ר)
יריב הורביץ – איגוד הבמאים (ע"ר)
__________________________________________________

ליאור תמאם (עו"ד) – איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה (ע"ר)
חגית רייכל – איגוד הבמאים (ע"ר)
 

Print Friendly, PDF & Email