ביום ה' בערב (18/2) נפגשו נציגי פורום היוצרים הדוקומנטרים, איגוד הבמאים ואיגוד התסריטאים עם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, העומד בראש הוועדה להסדרת הרגולציה בשוק השידורים.
בפגישה נכחו גם עוה"ד דנה נויפלד – היועצת המשפטית של משרד התקשורת, ואבינועם רוזנבאום – יועצו של פילבר.
יש לציין כי פגישה זו אינה מחליפה את השימוע בע"פ אליו יוזמנו איגודי היוצרים בהמשך, ובו יעבירו תגובתם הרשמית לדו"ח הביניים שפרסמה הוועדה.
עם זאת, בשיחה קיבלו נציגי האיגודים מספר הבהרות מעודדות ונוצר הרושם כי הוועדה נכונה לשמוע את ההערות וההצעות שהציגו ויציגו האיגודים בתגובה לדו"ח.
נציגי איגודי היוצרים הצהירו בפני מר פילבר כי הם מאמינים שרגולציה מתמרצת הינה הדרך הנכונה לעודד את היצירה המקורית והסוגה העילית בפרט, בכל הפלטפורמות, כדי לשמר ולקדם את איכותה. עוד ציינו כי הם מברכים על נכונותה של המדינה להשקיע משאבים חיוניים לשמירה על היצירה המקומית וישמחו להעניק מניסיונם בכדי למצוא את המתווה הראוי לצורך כך.
להלן עיקרי הדברים שהועלו בפגישה:
1. הצורך להתאגד!
נציגי האיגודים ציינו בפני מר פילבר כי אחת הבעיות המרכזיות איתה הם נאלצים להתמודד הינה העובדה כי אין ביכולתם להתאגד ולנהל מו"מ עבור חבריהם, זאת בשל עמדתו של הממונה על ההגבלים העסקיים הסבור כי יש לאסור זאת.
מר פילבר הביע תמיהה נוכח המצב בו מצויים האיגודים והסכים כי הדבר מהווה מכשול לכל שוק חופשי. מר פילבר ביקש מהאיגודים להזין את הסוגיה הזו לתוך הצעותיהם לוועדה על מנת שזו תדון בה.
2. זכויות יוצרים
נציגי איגודי היוצרים ביקשו שהוועדה תאמץ את מסקנות ועדת איל בכל הנוגע לזכויות היוצרים, ותקבע כי גוף שידור יוכל לקבל לכל היותר מחצית מזכויות היוצרים והמסחור. ולהביא לידי כך שהפקות בהן חלקו של הגורם המשדר יעלה על מחצית לא תיספרנה במכסת ההפקות הקנויות.
נציגי איגודי היוצרים ציינו כי ישנה חשיבות רבה לקיומו וקידומו של שוק ההפקות העצמאיות וכי יש לפעול למניעת שליטה ריכוזית של גופי השידור בתוכן. שליטה זו מכרסמת כאמור בעצמאותם של המפיקים, מאיימת על קיומם ופוגעת בריבוי הדעות ובפלורליזם התרבותי. זאת ועוד, הנציגים ביקשו שהוועדה תאמץ את מסקנות ועדת איל גם בדבר ההכרח לבזר את ההפקות, כדי שאלו לא תתרכזנה אצל מספר קטן של "מפיקי בית", זאת על-ידי הגדרת האחוז המקסימלי של הפקות קנויות שניתן לרכוש מגורם אחד.
3. הטלת אחוז נכבד משוק הפקות המקור על השידור הציבורי
נציגי איגודי היוצרים ברכו על כוונת המדינה להגדיל ולהבטיח את השקעתה ביצירה המקורית בסוגה העילית ובשפות המדוברות בישראל, אולם לצד זה גם הביעו את חששם הרב לנוכח כוונת הוועדה להמליץ על העברת מרבית ההשקעה בתוכן מסוגה עילית אל עבר השידור הציבורי.
מצבו הרעוע של השידור הציבורי בשנים האחרונות, חוסר עמידתו במחויבויות עבר, והסחבת בהקמת גוף השידור הציבורי החדש, מסמנים את הכסף שעתיד להיות מושקע ביצירה זו ככסף המונח על קרן הצבי. זאת ועוד, קיים חשש רב לאובדן עצמאות היצירה, שתהיה תלויה כלכלית באופן מוחלט כמעט במשרדי הממשלה.
בשיחה הובהר לנציגי היוצרים כי תיקוני הרגולציה הנוגעים למחויבויות ההשקעה ביצירה המקורית של ספקי הטלוויזיה ייכנסו לתוקף רק לאחר שהשידור הציבורי יתחיל בפעולה בהתאם לחוק ותחת הנהלתו החדשה.
נציגי איגודי היוצרים הבהירו כי על מנת להימנע מריכוז הפקות מקור מסוגה עילית בגוף אחד בלבד, יש לחייב את גוף השידור הציבורי להשקיע בהפקות משותפות עם ספקי השירות האודיו ויזואלי האחרים בשוק. כיום המגמה בוועדה הינה לחייב ב- 25% הפקות בקופרודוקציה. האיגודים סבורים שיש לחייב באחוזים גבוהים יותר, 50% לפחות, וזאת בתנאי שהגופים עומדים בכל חובותיהם בהשקעה ובנאותות הפקה.
4. נאותות הפקה
מגמה נוספת שהופיעה בדו"ח הביניים הינה ביטול נאותות ההפקה, קרי – ביטול ההקפדה על רף השקעה כספית מינימלי בדקת מסך מסוגה עילית.
הובהר על ידי נציגי האיגודים שבלתי ניתן להתייחס ל"סוגה עילית" מבלי להתייחס לנאותות הפקה ומינימום השקעה בכל ז'אנר על תתי סעיפיו. משמעותו של ביטול זה הינה פגיעה מידית וברורה בשכר המוצע לאנשי המקצוע השונים המועסקים בהפקות טלוויזיה – יותר טלוויזיה בפחות כסף.
נציגי איגודי היוצרים אף ציינו כי מלבד זיקוק הגדרת הסוגה העילית קיים הכרח גם להגדיר באחוזים את החלוקה בין הדרמה והדוקומנטרי בתוכה.
לאור הצהרה זו, מר פילבר ביקש מהאיגודים לספק הגדרות מקצועיות של המונח "סוגה עילית" על מנת שניתן יהיה לשמר את הסוגה העילית באופן נכון וראוי, מבלי שלתוכה זולגות סוגות אחרות אשר לא דרושה להן הגנה רגולטורית דומה.
5. מודל ההשקעה בסוגה עילית
על פי דו"ח הביניים, ממליצה הוועדה לייצר מערכת מודולרית של חיוב בסוגה עילית המבוססת על מודל 400 מיליון שקלים, כך שככל שחובותיו של ספק שירות אודיו ויזואלי אחד ירדו כך יעלו מחויבויותיהם של האחרים – מעין חוק כלים שלובים, כאשר השידור הציבורי מהווה את האיזון המשלים ל- 400 מיליון שקלים.
בעניין זה הובהר ע"י מר פילבר כי אחוזי ההשקעה המופיעים בטבלאות שהובאו בטיוטת הביניים הינם לצורך המחשה ודיון ואינם מהווים מדד מדויק על פיו תופעל מערכת ההשקעה בסוגה העילית.
נציגי האיגודים הבהירו כי בנוסף, יש לפעול לכך שהסכום הקובע – 400 מיליון שקלים – יהווה רף מינימלי ולא תוגבל השקעת הגופים.
6. הקלות לשחקנים החדשים
בדו"ח הביניים הומלץ כי הגופים חדשים שיבקשו להיכנס לשוק הטלוויזיה לא יהיו מחויבים ביצירה מקורית עד שיגיע להיקף פעילות של 20 אחוזים מהשוק — או לאחר שלוש שנות פעילות.
איגודי היוצרים ציינו כי בעיניהם אין צורך בהקלות ינוקא לגופים רווחיים כמו סלקום וכו׳ וכן כי בנתח שוק של 20% השוק עלול להימצא במצב בו כל המשתתפים יהיו מצויים תחת הגנה זו ויהיו נטולי מחויבות תוכן. עוד ציינו כי מהלך כזה יוביל לכך שהגופים החדשים יסתמכו בעיקר על רכש מחו"ל ועל תוכן שכבר הופק בידי הגופים הוותיקים.
מר פילבר ציין כי ייתכן והמספר שצוין בדוח הביניים ביחס להגנת הינוקא, עשוי להיות מוטעה או לא נכון והזמין את איגודי היוצרים להציע הצעות חלופיות.
7. המלחמה בפיראטיות
נציגי האיגודים הבהירו שמבלי טיפול רציני, מחויב ועמוק של המדינה בתופעת הפיראטיות ההולכת וגוברת, תוך המשך הכשר-שבשתיקה לגזל ולגניבה, יועמדו כל התוכניות העתידיות בספק וללעג. על כן, ביקשו את התערבותה של הוועדה גם בנושא זה.
יש לציין כי בדו"ח הביניים צוינו סוגיות נוספות שהאיגודים ביקשו להתייחס אליהן ולהביע התנגדותם, בין היתר: התרת תוכן שיווקי, ביטול חובת ההשקעה של גופי השידור בקולנוע ישראלי וביטול חובת הפקות המקור לילדים. אולם, מפאת קוצר הזמן בפגישה האמורה, סוגיות אלו יקבלו התייחסות נפרדת בעמדה הרשמית שיעבירו איגודי היוצרים ובשימוע בע"פ אליו יוזמנו.
איגודי היוצרים מבקשים להבהיר כי הם רואים חשיבות רבה בשיתוף פעולה עם הוועדה שיוביל לאסדרת שוק ההפקות. עם זאת, נמשיך להיות "עם יד על הדופק" ונעקוב אחר המשך פעילותה והמלצותיה של הוועדה ונגלה אפס סובלנות במידה ומסקנותיה יובילו לרמיסת היצירה והיוצרים בישראל.
