ועדת החינוך והתרבות, בראשות ח"כ יעקב מרגי, החלה ביום השני לדיונים לאישור תיקון חוק הקולנוע.

מנכ״ל משרד התרבות, יוסי שרעבי : אני אגיד את זה הכי ברור – השרה לא תהיה מעורבת. אף שר. לא משנה מתי, לנצח. במתכון שנבנה כאן אין אפשרות להתערב אף פעם"

 הבוקר (רביעי) המשיכה ועדת החינוך והתרבות, בראשות ח״כ יעקב מרגי, את דיוניה לאישור תיקון מספר 5 לחוק הקולנוע, שהוגש על ידי משרד התרבות. הדיונים נפתחו כאשר על שולחן הוועדה מונח נוסח מעודכן להצעת תיקון החוק.

התכבדנו הבוקר בנוכחות רבה יותר של ח״כ בדיון, בהם נמנו ח״כ עפר שלח, ח״כ מיקי רוזנטל, ח״כ תמר זנדברג, ח״כ מרב מיכאלי, ח״כ יוסי יונה, ח״כ מאיר כהן, וכמובן גם נציגי/ות איגודי היוצרים מכלל התעשייה, בהם איגוד הבמאיות והבמאים, איגוד התסריטאים, איגוד המפיקים, פורום היוצרים הדוקומנטרים, פורום הקולנועיות ויו״ר קרן הקולנוע הישראלי – מר כתרי שחורי, אשר הגיעו הבוקר עם נתונים מהשטח והביאו עימם רשימה שמית של יועצים אמנותיים (לקטורים) של קרן הקולנוע הישראלי, אשר מראים את החלוקה המגוונת על פי השתייכות מגזרית (אתני/דתי/עדתי/להט״ב/נשים/מגורים בפריפריה).

כפי שהוצג בסיכום דיוני היום הראשון, הצעת החוק של משרד התרבות כוללת בתוכה יצירת מאגר לקטורים אשר ינוהל ויאושר על ידי משרד התרבות עצמו. זאת על מנת לוודא את מגוון האוכלוסייה ואת רב התרבותיות המצוי בקרב חברי הלקטורה של קרנות הקולנוע. כמו כן, הועלו טענות בקרב חברי הועדה לניגוד עניינים אישיים של שרת התרבות וכן דרישת להגדלת תקציב הקולנוע.

אם כן, את הדיונים פתח ח״כ דב חנין בסוגיית עצמה וטען, "לא לגיטימי ששרת התרבות תגיד שהיא רוצה להיות מנהלת אגף הקולנוע. אסור לשפוך דם של אנשים ואסור לשקר. אני מסתכל על רשימת היועצים (לקטורים של קרן הקולנוע הישראלי) המונחת לפני, וזה הכי צבעוני ומגוון שיכול להיות! מיעוט אתני/דתי/עדתי/להט״ב, נשים ואזרחים מהפריפריה, וכן גם גברים לבנים סטרייטים שראוי לייצוג, אגב. אי אפשר לשפוך דם של אנשים. כשיש מערכת מאד מגוונת."

מנכ״ל משרד התרבות, מר יוסי שרעבי, טען בתגובה כי אין בהם שום רצון לשלוט ולנהל וכך גם לשרה. משרד התרבות דורש שקיפות והדרך הטובה ביותר לכך היא הקמת מאגר הלקטורים ובחירת הקריטריונים לכך. ״אנחנו חיפשנו דרך לייצר כללים של מנהל תקין ושקיפות, איך נבחרים הלקטורים ועוד.״

חברי הכנסת אשר לא הסתפקו בדבריו של שרעבי, ניסו להבין מה הסיבה שהאמור בחוק קובע כי מקבלי ההחלטות הבלעדיים במינוי הלקטורים יהיו עובדי המשרד ככלל ומנכ״ל המשרד בפרט. שרעבי בתגובה ראשונה: ״ ״אנחנו חיפשנו דרך לייצר כללים של מנהל תקין ושקיפות, איך נבחרים הלקטורים, ועוד. הובהר לי שאי אפשר לכתוב מועצה. אני לא אנהל את זה.״ יועצת משפטית של משרד התרבות, הדס פרבר אלמוגי, אף מחזקת את הנאמר וטוענת כי זו אינה יכולה להיות מועצת הקולנוע, זה צריך להיות גורם מוסמך בחוק. ״מועצה היא לא ישות משפטית.״ חברי הכנסת, אשר חשבו כי אלו תירוצים של משרד התרבות, דרשו לקבל חוות דעת משפטית נוספת אשר תבדוק את הדברים. שרעבי בתגובה שנייה לאחר בדיקה נוספת: ״אנחנו רוצים לתקן…..אנחנו מתקנים במקום לכתוב ׳המשרד׳, לכתוב ׳המועצה׳ שתראו שאנחנו בתום לב.״ יצא המרצע מין השק, הלא כן?

מתוך הוידאו של מסיבת העיתונאים של לע"מ

הדיונים המשיכו בטיעונם של חברי הכנסת בניגוד עניינים מוחלט בין שרת התרבות לבין משקיעים פרטיים בקולנוע הישראלי. ח״כ רוזנטל חזר על דבריו אמש ודרש לקבל הסברים. ח״כ זנדברג אף הוסיפה ואמרה כי בחוק הזה ישנם שלושה עמודים על ניגוד עניינים, שהשרה עצמה לא עומדת בהם. השרה עשתה את החוק כדי לתת כסף לחברים שלה. שערבי הבהיר והדגיש כי השרה לא תהיה מעורבת, וכך גם אף שר/ה אחר בעתיד.

הדיונים הסתיימו בהקראה מלאה של הצעת החוק המעודכנת, אשר כללה תיקונים על פי דרישות איגודי היוצרים וחברי הכנסת . במקום שמאגר הלקטורים יכלול אנשי אקדמיה בלבד ולא יאפשר לאנשי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה הישראלית (״אשר עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כלקטור לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו.״) יהיה המאגר מורכב מאנשי אקדמיה בתחום הקולנוע, התיאטרון או הספרות או בעלי תעודת בוגר בתחומים אלו או בעלי ניסיון מקצועי מוכח של שנתיים לפחות. זאת כאשר אינו מצוי ניגוד העניינים בין המוסד (דהיינו, קרנות הקולנוע) לבין היועצים/ות האומנותיים.

הנקודות המרכזיות ששונו בהצעת החוק, הינם מקור דאגתנו והעבודה אינה הושלמה אך אנחנו בדרך הנכונה. דיוני הועדה ימשיכו גם בשבוע הבא בימים ראשון ושני, ואנו נעדכן אתכם במתרחש מידי יום.

להחלטות הועדה ישנה חשיבות מכרעת לקיומו וקידומו של הקולנוע הישראלי ולשמירה על חופש הביטוי של היוצרים והיוצרות. איגוד הבמאיות והבמאים ביחד עם איגודי היוצרים ימשיכו לפעול, בכל דרך שתידרש, כדי להגן על היצירה מאינטרסים זרים ולאפשר ליוצרים וליוצרות להתפרנס בכבוד וליהנות מפרי יצירתם/ן.

Print Friendly, PDF & Email